גורמי סיכון והזדמנויות

ההמלצה היא, כמובן, לקבל ייעוץ מאנשי מקצוע מומחים ומנוסים, שידעו לומר לכם GO או NO GO

הגדלת הסיכוי וצמצום הסיכון

הכרה בסיכונים מעידה על אמינות התוכנית העסקית, ומהווה עבור המשקיעים הוכחה, כי אכן בוצעה עבודת מחקר קפדנית ורצינית אודות המיזם וכי היזמים הינם בעלי ראייה עסקית מפוכחת. הוכחה זו תגדיל את הסיכויים לרכוש את אמונם של המשקיעים.
מרבית המשקיעים מודעים לסיכונים ולאי הוודאות המלווה מיזם חדש, ולפיכך אין טעם לנסות להסתיר את הסיכונים הכרוכים במיזם.
ניתוח סיכונים מלא ומפורט נועד להגן לא רק על המשקיעים, אלא גם על היזמים עצמם. הוא מעניק חיסון מפני משברים או איומים לא צפויים העלולים בסופו של דבר לגרום להפסדים.
ניהול סיכונים נכון מגדיל באחוזים רבים את הסיכוי להישרדות העסק ובהמשך – להתבססותו כעסק בר-קיימא.
בשעה שעורכים ניתוח סיכונים יש לתת את הדעת על כל ההיבטים והתחומים הקשורים בעסק ולזהות את האיום הפוטנציאלי הקיים לגבי כל אחד ואחד מהם (תחומי טכנולוגיה, תחומים שיווקיים וארגוניים וכיו"ב). בשלב הבא יש להגדיר בבירור את רצף הפעולות שיש לנקוט לנוכח הסיכונים הצפויים, במטרה למנוע את הנזקים העלולים להיגרם בעטיים.
דוגמאות לסיכונים פנים ארגוניים (המוגדרים גם כ"סיכוני חברה" או "סיכונים פנימיים"):
  • היעדר יכולת לאייש תפקיד מסוים, או לחילופין, עזיבה של גורם מפתח בחברה
  • סיכונים הקשורים לעיכוב בפיתוח טכנולוגי או בפיתוח המוצר
  • אי-יכולת לתמוך בקצב הייצור או לעמוד באספקות הנדרשות
  • נטישה של לקוח עיקרי
  • הפסקת עבודה מול ספק עיקרי
דוגמאות לסיכונים חיצוניים (המוגדרים גם כ"סיכוני שוק"):
  • מתחרה עיקרי המשיק מוצר דומה, במחיר זול יותר
  • כלכלה לא יציבה או תקופת מיתון
  • מצב בטחוני ירוד או מלחמה
  • רגולציות חדשות שיש בהן כדי להשפיע על הענף
בעת הערכת הסיכונים, מומלץ לבנות שלושה תרחישים אפשריים:
  1. תרחיש בסיס- מה סביר ביותר להניח שיקרה
  2. התרחיש הטוב ביותר (Best Case Scenario)- מהו התרחיש האופטימלי שיקרה, במידה וכל ההזדמנויות ינוצלו וההערכות הטובות יתממשו.
  3. התרחיש הגרוע ביותר (Worst Case Scenario) מהו התרחיש הגרוע ביותר שיקרה, במידה וכל התחזיות השליליות ביותר יתממשו.
מהותו של ניהול סיכונים אפקטיבי הנה מניעת המשבר ולא  התמודדות עימו לאחר מעשה. משום כך חייבת התוכנית העסקית לכלול "חיסונים", דהיינו, לפרט בתוכה את מכלול האמצעים שיש לנקוט לצורך מניעת משברים מסוגים שונים (לדוגמא: קביעת תקרה לשערי חליפין, חתימה על חוזים ארוכי טווח עם ספקים עיקריים) וכן לקבוע דרכי פעולה אלטרנטיביות ו"תוכניות מגירה" במקרה והמשבר היה בלתי נמנע.
ניהול סיכונים מקיף וממצה נועד להציב זרקור על התחומים הטומנים בחובם את הסיכון הגדול ביותר לעסק, ויאפשר ליזם ליצור מערכת בקרה יעילה שתצמצם את הצורך בהתמודדות עם מצבי משבר מחד, אך תאפשר בקרת נזקים מהירה ושליפת פתרון במקרה של משבר, מאידך.
יתרון נוסף של ניהול סיכונים שבוצע כהלכה הינו היכולת להכין את צוות העובדים למקרה של משבר או איום על העסק, דבר המאפשר זרימה באופן ניהול העובדים בעת המשבר וצמצום ההפרעה לעבודה השוטפת של הארגון למינימום.
עם זאת, יש לזכור כי הסיכונים אינם סטטיים והם מצריכים ביצוע של הערכה תקופתית מחודשת במרווחי זמן קבועים, גם בזמנים בהם הארגון נראה כמתנהל על מי מנוחות וסיכונים או איומים אינם נראים באופק.
עם זאת, בפרק זה יש להציג לא רק את הסיכונים, אלא גם את ההזדמנויות העיקריות הנובעות מהמיזם. יש להקפיד להציגן בקצרה, ביחד עם החזון של המיזם לטווח הבינוני- ארוך.
אל תתנו לגורם אי הודאות ולמורכבות החישובים להניא אתכם מהניסיון לממש את הרעיון שלכם. זכרו, כי כל היזמים הגדולים התחילו בדיוק באותה הנקודה והתוכנית העסקית נועדה להגן עליכם מפני מפח נפש ולהתוות לכם את הדרך להתנהלות עסקית נכונה, שגם תשרוד ותצליח לאורך זמן. ההמלצה היא, כמובן, לקבל ייעוץ מאנשי מקצוע מומחים ומנוסים, שידעו לומר לכם GO או NO GO.
אז כמעט סיימנו…
מה שנשאר אלו הנספחים
0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *