קווים לדמותו של היזם
חשוב מאוד לשמור על גמישות מחשבתית, לא לאבד את הראייה הביקורתית ואת יכולת השיפוט.
קווים לדמותו של היזם
כחברה שעיקר עיסוקה בכתיבת תוכנית עסקיות, מזמנת לנו עבודתנו מפגש עם יזמים רבים. במהלך השנים, פגשנו יזמים מסוגים שונים. צעירים ומבוגרים, שהגיעו בצוותים או כיחידים, בעלי תואר אקדמי וכאלו שלא סיימו את לימודי התיכון, מנהלים בכירים וכאלו שלא עבדו מעולם ועוד כהנה וכהנה. קשה להצביע על קווי דמיון ברורים בין יזם אחד למשנהו אך דבר אחד המשותף לכולם – החלום, מלבדו האם ניתן לאתר קווי דמיון נוספים?
במרוצת השנים, נדמה כי מעודדים אותנו לחשיבה יזמית. אנו מוצאים לכך עדויות בממסד החינוכי המוקיר את חשיבות פיתוח היכולות היזמיות אצל ילדים. כיום, ניתן למצוא מסגרות חינוכיות רבות המעודדות ילדים לפתח כישורים ומיומנויות של יזם תוך מיצוי הפוטנציאל האישי של הילד ומתן מענה לצרכים סביבתיים וחברתיים.
נשאלת אם כן השאלה, האם כישורי היזם ניתנים ללמידה? האם היזם ניחן בתכונות/כישורים ייחודיים מולדים, או שמא נלמדים?
הספרות ניסתה פעמים רבות להגדיר מיהו יזם. "יזם הינו אדם המחפש את השינוי, מוצא אותו ומנצל אותו כהזדמנות", (פיטר דרוקר, 1985) ."יזם הוא אדם שיוצר ומניע פעילות אנושית חדשה ומגייס את המשאבים הדרושים למימושה", (ברנקו וייס, "חשיבה יזמית", 1999) .
במילה "יזם" – באנגלית Entrepreneur שלושה מרכיבים:
entre – להיכנס
pre – לפני
neur – מרכז עצבי
ניתן להניח אם כן, בהקשר העסקי, כי יזם הוא אדם שנכנס לתוך עסק בזמן הנכון כדי ליצור או לשנות באופן מהותי את המרקם/תשתית של אותו עסק.
ללא צל של ספק, הצלחתו של היזם טמונה בחשיבתו.
במפגשינו עם יזמים אנו מוצאים, כי חשיבתו של היזם מורכבת מיכולות חשיבה מגוונות. היזם מסוגל לייצר רעיונות חדשים ולמצוא פתרונות מקוריים בהפעילו חשיבה יצירתית שמקורה פעמים רבות בסקרנות.
אנו יודעים כי סקרנות היא, ללא ספק, אחד המניעים החשובים המשפיעים על ההנעה ללמידה.
ההנחה המקובלת כיום היא שאדם נולד סקרן ושהסקרנות הנה נטייה טבעית. הסקרנות היא מניע הדוחף את האדם לחקור את סביבתו. למרות שאנו נוהגים להתבדח ולומר כי "הסקרנות הרגה את החתול", הרי שיש לה ערך הסתגלותי רב מפני שככל שהאדם יודע יותר על סביבתו הוא גם שולט בה יותר וכך רמת החרדה במצבי אי וודאות פוחתת. ישנו קשר הדוק בין מניע הסקרנות למניע ההישג. מחקרים רבים מראים שלבני אדם יש צורך בגירויים, ושסביבה דלת גירויים משפיעה לרעה על רגשותיו, התנהגותו ומחשבתו של האדם. למרות שהסקרנות היא ככל הנראה מניע מולד, לסביבה יש השפעה עליה ונראה כי יזמים רבים גדלו בסביבה שעודדה אותם לסקרנות, לחקירה וחיפוש אחר גירויים חדשים.
נראה כי יזמים ניחנים בחשיבה גמישה וביקורתית, הם מסוגלים לשפוט הצעה ולהעריך את סיכויי ההצלחה של הרעיון בהפעילם חשיבה ביקורתית. החשיבה הגמישה מאפשרת להם לראות דברים מנקודות מבט שונות, לדוגמא, נקודת המבט של כל אחד מהגורמים המעורבים בתהליך, הבנת האחרים המעורבים במיזם ומניעיהם, רצונותיהם ואופני פעולתם. אופן חשיבתו הגמישה של היזם עוזר לו, לדוגמא, בבחירת ערוץ ההידברות אל מול המעורבים בתהליך, זאת בכדי לרתום אותם ולהניעם להצטרף לתהליך.
חשיבתו הגמישה של היזם, היא זו אשר תוביל אותו ליצירה של נקודת מבט חדשה ומקורית, שאיש לא חשב עליה לפני כן.
גורם חשיבה נוסף בהצלחתו של היזם הוא יכולתו לעבור בין חשיבה סדורה וחשיבה לא סדורה על פי הצורך ולהפעיל כל אחת מהן באופן מיומן. היזם נזקק גם לחשיבה מערכתית המתייחסת לתהליך היזמי כמכלול, תוך בחינת התפקיד של כל אחד ממרכיביו והשפעות הגומלין ביניהן. היזם מסוגל ביתר קלות להבחין בין עיקר לטפל.
בתהליך היזמות ישנה גם חשיבה מכוונת שכן יש לבדוק את הנושא בהרחבה מנקודות מבט שונות. חשיבה מכוונת היא פעולה שדורשת מאתנו עשיית דברים שהם מעבר להתמודדות שגרתית בלבד.
אחת הנקודות הבולטות ביותר בתהליך היזמות היא החשיבה הפתוחה או היצירתית.
היזמות, כשינוי מצב קודם, מזמנת גם מידה של אי וודאות המאיימת על מי שזקוק לתחושת ביטחון וודאות ברמה גבוהה. אולם, היא שינוי המזמן ניסיון וחוויות על – אף מידת אי הוודאות המוטבעת בו. פריצתו של רעיון חדש שבא לענות על צורך מסוים מזמנת ליזם התמודדות חדשה, המחשלת אותו.
Daryl Mitton, במאמרו "The Complete Entrepreneur", מתאר את הייחודיות בפעולתו של היזם: "יזמים מוצאים את הדרך לשלב משאבים ומידע בקומבינציות חדשות; הם רואים את המערכת לא רק כפי שהיא, אלא כפי שיכלה להיות; יש להם יכולת להתבונן בדברים רגילים ולראות בהם משהו בלתי רגיל. כתוצאה מכך הם יכולים לאתר הזדמנויות העשויות להפוך דבר פשוט למשהו ייחודי ובלתי צפוי".
סקרנות, חשיבה יצירתית, גמישה, ביקורתית, מערכתית, מכוונת – ללא ספק רשימת יכולות ייחודיות מרשימה, אך האם זה אומר כי אינך יכול להפוך לכזה ?
שפסקי בספרו "יזמים נוצרים, לא נולדים" טוען:"אתה יכול להיות יזם, ולא חשוב מה ה-I.Q שלך, מה יכולתך הגופנית, מתי נולדת ומאיזה מין אתה. ואל תטעה – יזמים הם אנשים מאוד מיוחדים, אבל לפני שהפכו ליזמים, הם היו אנשים רגילים…אתה יכול ללמוד את כל מה שצריך, כדי להיות יזם. אתה רק צריך רצון ונכונות ללמוד. עליך להיות קשוב ומכוון למטרה".
סקרנות, הינה ללא ספק גורם התנהגותי מכריע אצל יזמים.כפי שציינו לעיל, ישנה חשיבות רבה לסביבה בה גדלת והאם היא עודדה אותך להפוך ברבות הימים לאדם סקרן. אולם, גם אם לא גדלת בסביבה שכזו, אין זה מן הנמנע שתסגל לעצמך חשיבה סקרנית, תחקור ותנסה לגלות דברים חדשים.
נקודה למחשבה – אם הינך קורא ברגעים אלו את השורות הללו, ככל הנראה שהינך אדם סקרן.
חשוב לזכור, היזם נזקק לרעיונות ולא רק בתחילת דרכו אלא גם בנקודות רבות נוספות בתהליך היזמי. התהליך היזמי רצוף בעיות ואתגרים המחייבים תושייה רבה, חשיבה יצירתית, ביקורתית, מערכתית, גמישה ומכוונת. ולכן, גם אם יכולותיך "מוגבלות" רק לתחילת התהליך (החשיבה על היוזמה) ואינך בטוח, לדוגמא, כי חשיבתך "ביקורתית" או אולי "מערכתית" דיה, הכר בכך מוקדם ככל שניתן ו"אמץ " לעצמך צוות מקצועי, יצירתי ובעל ניסיון שיעזור לך להתגבר על המכשולים הצפויים לאורך הדרך, יעניק לך תחושת ביטחון וודאות והחשוב מכל יעזור לך בפיתוח ושיפור היכולות האישיות ליוזמות הבאות לבוא.
קראו עוד על:
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!