חשוב מאוד לשמור על גמישות מחשבתית, לא לאבד את

הראייה הביקורתית ואת יכולת השיפוט.

PPA הקצאת ייחוס עודף עלות רכישה

PPA הקצאת ייחוס עודף עלות רכישה

תהליך ייחוס עודף עלות רכישה (PPA - Purchase Price Allocation) כולל בד"כ שלשה שלבים:
 
  1. שלב א' - הערכת שווים ההוגן של הנכסים וההתחייבויות
  2. שלב ב' - הערכת שווים ההוגן של הנכסים הבלתי המוחשיים
  3. שלב ג' - ייחוס עודף העלות
 
שלב א'
הערכת הפער בין שווים ההוגן של הנכסים וההתחייבויות המוחשיים של החברה לבין שווים המאזני
שווי הוגן – הגדרה: הסכום שבו ניתן להחליף נכס בעסקה בתום לב בין קונה מרצון לבין מוכר מרצון, הפועלים בצורה מושכלת.
השווי הנכסי הנקי - NET ASSET VALUE, הינה גישה היוצאת ממאזן הפירמה ומנסה להתאים את ערך הנכסים וההתחייבויות, כפי שהם רשומים בספרי החברה, לשווים הכלכלי הנכון.שערוכים לנכסים מעבר למחירם בדוחות הכספיים נעשים בד"כ עבור נכסי נדל"ן.
הערכת נכסים והתחייבויות מוחשיים ובלתי מוחשיים במסגרת ה – PPA נובעת מההנחה הבסיסית לפיה נכס בלתי מוחשי קיים לחברה אם כל רוכש פוטנציאלי יכול לממשו. המטרה היא להעריך את ה – FMV (Fair market Value) של הנכס, כלומר, ההכרה בנכס ללא תלות בזהות הרוכש ושיקוליו האסטרטגיים ברכישה.
נכס בלתי מוחשי - הגדרה: נכס לא כספי הניתן לזיהוי, חסר מהות פיזית.
 
שלב ב' - הערכת שווים ההוגן של הנכסים הבלתי המוחשיים
שלב 1: זיהוי הנכסים הבלתי מוחשיים
 
נכס מקיים את קריטריון יכולת הזיהוי שבהגדרת נכס בלתי מוחשי כאשר הוא:
 
  • ניתן להפרדה, כלומר ניתן להפריד אותו מהישות או לפצל אותו ולמכור אותו, להעביר אותו, להעניק רישיון לשימוש בו, להשכיר אותו או להחליפו, בנפרד או יחד עם חוזה קשור, נכס קשור או התחייבות קשורה
  • נובע מזכויות חוזיות או מזכויות משפטיות אחרות, מבלי להתחשב אם זכויות אלו ניתנות להעברה או ניתנות להפרדה מהישות או מזכויות או ממחויבויות אחרות.
 
במסגרת זיהוי הנכסים הבלתי מוחשיים בוחן המעריך האם הפריטים הבאים מקיימים את ההגדרה של נכס בלתי מוחשי:
 
  • נכסים בלתי מוחשיים הקשורים לשיווק: סימנים מסחריים, שמות מסחריים, סימני שירות, סימנים קולקטיביים, שמות דומיין אינטרנט, הסכמי אי תחרות, עיצוב מסחרי.
  • נכסים בלתי מוחשיים הקשורים ללקוחות: רשימות לקוחות, צבר הזמנות או ייצור, חוזים עם לקוחות וקשרי לקוחות נלווים, קשרי לקוחות לא חוזיים
  • נכסים בלתי מוחשיים מבוססי חוזים: רישוי ותמלוגים, הסכמי זיכיון, הסכמי הפעלה ושידור, זכויות שימוש
  • נכסים בלתי מוחשיים מבוססי טכנולוגיה: תוכנות מוגנות, טכנולוגיה רשומה כפטנט, טכנולוגיה שלא נרשמה כפטנט, בסיס נתונים
 
שלב 2: בחירת השיטה להערכת הנכסים הבלתי מוחשיים
שלש שיטות אפשריות:
 
1. שיטת השוק – מבוססת על הערכת שווים של נכסים בלתי מוחשיים הדומים לאלו של החברה תוך התאמות למחירי השוק הנקובים וזאת על מנת לשקף את המצב והשימושיות של הנכס המוערך באופן יחסי לנכסים המקבילים בשוק. שיטה זו מיושמת לעתים רחוקות בלבד (בעיקר בגלל היעדר נתוני שוק).
2. שיטת ההכנסה - מבוססת על הערכת נכסים בלתי מוחשיים על בסיס תועלות כלכליות עתידיות הנובעות מהבעלות על הנכסים. השיטה מבוססת על זיהוי וכימות במונחים של היום את הרווחים העתידיים אשר ינבעו מהחזקת הנכסים. השיטה כוללת שני שלבים:
  • זיהוי, הפרדה וכימות של תזרימי המזומנים (או הרווחים) שניתן לייחס לנכסים הבלתי מוחשיים
  • היוון תזרימי המזומנים (או רווחים) אלו ע"פ שיעורי התשואה המקובלים בשוק לנכסים דומים.

שיטה זו שכיחה ומועדפת על פני יתר השיטות

3
. שיטת העלות – מבוססת על הערכת נכסים בלתי מוחשיים באמצעות אומדן העלות האלטרנטיבית (השחלוף) לנכסים אלו בניכוי פחת המבטא התיישנות פונקציונאלית, כלכלית או טכנולוגית של הנכס הקיים ביחס לחדש. המגבלה של השיטה היא שאין קשר בין ההערכות לעלות האלטרנטיבית לבין ביצועי החברה בעתיד.
 
שלב ג' - ייחוס עודף העלות