מקורות המימון ומבנה ההון

תכנון מבנה ההון טומן בחובו שיקולים שונים ומורכבים מבחינת מבנה הבעלות על החברה

הצגת מקורות המימון ומבנה ההון בתוכנית העסקית

מקורות המימון נחלקים לשני סוגים עיקריים:
1. הון עצמי (Equity)- מכונה גם הון בעלים- הון שמזרימים בעלי החברה תמורת החזקת מניות בה. הון עצמי ראשוני בד"כ יושקע בחברה על ידי הבעלים לצורך הקמתה. הון זה יכול להגיע מחסכונות אישיים של היזמים או סיוע כספי מצד בני משפחה, חברים ומכרים. לאורך זמן, ואם הדבר יהיה רלוונטי, יוכלו בעלי החברה לשקול את הנפקתה לציבור. באופן זה, יוזרם הון נוסף לחברה באמצעות מספר רב של משקיעים, תוך הקטנת ופיזור הסיכונים בה.
ככל שהחברה תגדל ותייצר רווחים, ניתן יהיה לחלק דיבידנדים לבעלים, בתמורה להשקעתם בחברה. במידה ולא יחולקו דיבידנדים, ייחשבו הרווחים ל"רווחים צבורים", כלומר, לחלק מההון העצמי של החברה, בו ניתן יהיה להשתמש לצורכי השקעה נוספת או התרחבות החברה.
2. הון זר (Liabilities)- מכונה גם התחייבויות. מימון מגופים חיצוניים לחברה, כגון אשראי או הלוואות מבנקים, קרנות מימון, אשראי מספקים והלוואות בעלים. ההלוואות מוקצות בזמן ונושאות ריביות, בהתאם לגובה הסיכון לאי- החזר ההלוואה, כפי שעשוי להשתקף מתזרים המזומנים (ר' פרק קודם). אשראי מבנקים, יינתן כנגד נכסים ברי מימוש בזמן קצר, העומדים לרשות החברה, ו/או כנגד ערבויות אישיות של בעלי החברה.
הון עצמי-  מקורות מימון אפשריים:
  • חסכונות אישיים
  • קרנות הון סיכון
  • משקיעים פרטיים
  • הנפקה פרטית/ ציבורית
הון זר- מקורות מימון אפשריים:
  • הלוואות ואשראי מבנקים
  • סיוע ממשלתי
  • אשראי מספקים- לרכישת ציוד או חומרי גלם
  • בעסקאות חכירה (ליסינג) עבור זכות שימוש בציוד מכני או תעשייתי לאורך זמן
חברה בתחילת דרכה זקוקה כמעט תמיד למקורות חיצוניים לצורכי הקמתה ומימון פעילותה הראשונית. רק לאחר שתתחיל לייצר רווחים, תוכל למנף את הרווחים האלה לצורכי מימון הפעילות, ולהקטין את תלותה במקורות מימון חיצוניים.
מכאן, שמבנה ההון מורכב מהיחס שבין ההון הזר וההון העצמי המושקעים בחברה.
ככל שחלק ההון הזר המושקע בחברה  יהיה גדול יותר, כך גדל הסיכון של החברה, שכן, בעלי המניות בחברה גמישים יותר מבחינת משיכת הדיבידנד, לעומת הנוקשות של הבנקים ומקורות המימון החיצוניים בדרישה להחזרי חובות וכיסוי האשראים שניתנו.
מחיר ההון
השגת הון זר לחברה כרוך בתשלום ריביות על הלוואות ואשראים הניתנים לחברה. יש להביא בחשבון את הריביות, כמו גם את מועדי הפירעון ואת הקנסות על פירעון מוקדם וכן לציינן במסגרת ההון הדרוש לחברה ובדוח תזרים המזומנים.
הצגת מבנה ההון בתוכנית העסקית
תכנון מבנה ההון טומן בחובו שיקולים שונים ומורכבים מבחינת מבנה הבעלות על החברה, המעורבות בניהול ואופן קבלת ההחלטות, חובת הדיווח והגילוי הנאות ואף שיקולי מיסוי ורגולציות משפטיות על אופן חישוב האשראי וההחזרים.
ייתכנו גם שינויים במבנה ההון המתוכנן לאורך השנים, בהתאם לשינויים וההתפתחויות שיחולו בחברה, או אף אם החברה מתכננת לצאת להנפקה פרטית או ציבורית. אם צפויים שינויים כאלה, יש להציגן במסגרת התוכנית העסקית, בציון העיתוי הצפוי.
טוב ייעשו היזמים אם יפנו לייעוץ מקצועי בעת תכנון מבנה ההון של החברה במסגרת כתיבת התוכנית העסקית. חברה המתמחה בכתיבת תוכניות עסקיות תוכל גם לסייע ליזמים במציאת פתרונות אשראי נוחים, ואף תדע להפנות אתכם לקבלת סיוע מקרנות מימון או קבלת סיוע ממשלתי.

תחזית פיננסית – הדוחות הכספיים בתכנית העסקית

על מנת שייראה אטרקטיבי בעיני המשקיעים, דוח הרווח וההפסד צריך לשקף תחזית עסקית הגיונית, העולה בקנה אחד עם המקובל בענף

תחזית פיננסית בתכנית העסקית

אחת מהמטרות העיקריות  שלשמן נכתבת תוכנית עסקית היא בדיקת כדאיות של פרויקט או מיזם עסקי.
בדיקת כדאיות זו נעשית בפרק זה של התוכנית העסקית, באמצעות ניתוחים פיננסיים, המציגים, הן בפני היזמים עצמם, והן בפני המשקיעים הפוטנציאליים, מהו פוטנציאל המיזם, ומהי התשואה הצפויה.
 זוהי, למעשה, "השורה התחתונה" של התוכנית העסקית כולה אשר קובעת GO או NO GO.
התחזית הפיננסית תובא באמצעות 3 דוחות כספים עיקריים: דוח רווח והפסד, מאזן ודוח תזרים מזומנים.
במקרה של חברה קיימת, יוצגו הדוחות בצמוד לנתונים מתקופות מקבילות קודמות, לצורך השוואה וניתוח מגמות. במקרה של חברה חדשה, הדוחות ישקפו תחזיות עתידיות ולכן הם נקראים גם דוחות פרו פורמה.
דוח רווח והפסד
מציג את תוצאות ביצועי החברה מבחינה כספית בתקופה מסוימת, הוא מפרט את ההכנסות ואת ההוצאות אשר שימשו ליצירת אותן הכנסות. תועלתו כפולה: מצד אחד, יש ביכולתו להראות את התוצאה הסופית- רווח או הפסד כתוצאה מפעילות החברה על פני תקופה מסוימת. בנוסף, הוא מציג באופן ברור את רכיבי ההוצאות בעסק, ואת הקשרים ביניהם. ניתן לראות, למשל, איזה אחוז מסך כל העלויות מהווה עלויות שכר.
השורה הראשונה בדוח תציג את סך כל הכנסות החברה ממכירות. עבור עסק או מיזם חדש, תחזית המכירות תהווה את הבסיס לכל תחזיות הפיננסיות בתוכנית העסקית ולכן ראוי שזו תישען על מחקר שוק מקצועי.
לאחר מכן, יפורטו סעיפי ההוצאה השונים (כל אחד מהם יובא גם בדוח נפרד ומפורט):
תחזית הוצאות בגין עלויות ייצור (עלות המכר)
תחזית הוצאות בגין פעילות שיווק ומכירות
תחזית הוצאות הוצאות הנהלה וכלליות
הוצאות מימון החברה- אשראים והון חוזר.
על מנת שייראה אטרקטיבי בעיני המשקיעים, דוח הרווח וההפסד צריך לשקף תחזית עסקית הגיונית, העולה בקנה אחד עם המקובל בענף ושהרווח בו יהווה משמעותי כזה שיכול לייצר גם תזרים מזומנים נקי וכיסוי ההשקעה.  באם צפויות הוצאות חריגות מהמקובל בענף, יש לציין זאת בתוכנית העסקית, בתוספת הסבר  מנומק היטב.
דוח מאזן
הדוח מציג דיווח על נכסים, התחייבויות והון עצמי של החברה, ומייצג את המצב הכספי של החברה במועד נתון (בד"כ סוף השנה), הדוח למעשה מצלם את מצב החברה בנקודת זמן מסוימת
המאזן בנוי מ-2 עמודות, המובאות זו כנגד זו: עמודת נכסים כנגד עמודת התחייבויות והון עצמי. ההפרש בין הנכסים להתחייבויות משקף את ההון העצמי.
בסעיף הנכסים, נבדיל בין נכסים נזילים (כאלה שניתן לממש בזמן קצר יחסית) לנזילים פחות, ונציג את שווים החשבונאי.
דוח המאזן, כשמו כן הוא- חייב להיות מאוזן משני צידיו-
סך כל הנכסים= סך כל ההתחייבות+ הון עצמי.
בתוכניות עסקיות של מיזמים חדשים לא תמיד נהוג להציג מאזן.
חישוב תזרים מזומנים
הדוח החשוב ביותר בתוכנית העסקית. הדוח מפרט את התנועות הכספיות שנעשו במהלך התקופה בגין פעילות שוטפת, פעילות השקעה ופעילות מימון.
דוח תזרים מזומנים מסייע בהערכת נזילות החברה והיכולת שלה לייצר מזומן ולפרוע את חובותיה במקרה הצורך.
דוח תזרים המזומנים מהווה בסיס לחישוב ה – NPV.
ערך נוכחי נקי NPV- Net Present Value
חישוב התקבולים העתידיים מהפרויקט, לעומת שווי ההשקעה בהווה.
בתהליך זה מתבצע תהליך היוון של תזרים המזומנים העתידי של החברה ובחינתו בערך נוכחי.
תהליך היוון פירושו, תרגום הערך כספי עתידי למונחי התקופה הנוכחית, או במילים פשוטות יותר: כמה שווה היום הכסף שאמור להתקבל בעתיד?
בתהליך חישוב ה-NPV, מפחיתים את הערך הנוכחי של ההשקעות המתבצעות לאורך תקופה מסך הערך הנוכחי של התקבולים העתידיים.
במסגרת החישוב, יש לשקלל את ההון החזוי שישמש את החברה מהמקורות שונים (הון עצמי+ התחייבויות), וכן את גורם הסיכון שבהשקעה.
חישוב הNPV הוא אחד החישובים החשבוים ביותר בתוכנית העסקית. ראשית, לצורך ביצוע ההיוון, יש לקבוע מראש את שיעור ההיוון- גורם שיש בו כדי להשפיע בצורה דרמטית על אטרקטיביות המיזם. בנוסף, גורם הסיכון ואי הודאות הוא גורם קשה מאד לכימות במונחים כספיים. בשל כך, ההמלצה היא, להיעזר בגורמים מקצועיים ובמומחים לביצוע החישובים וקביעת המדדים.

גורמי סיכון והזדמנויות

ההמלצה היא, כמובן, לקבל ייעוץ מאנשי מקצוע מומחים ומנוסים, שידעו לומר לכם GO או NO GO

הגדלת הסיכוי וצמצום הסיכון

הכרה בסיכונים מעידה על אמינות התוכנית העסקית, ומהווה עבור המשקיעים הוכחה, כי אכן בוצעה עבודת מחקר קפדנית ורצינית אודות המיזם וכי היזמים הינם בעלי ראייה עסקית מפוכחת. הוכחה זו תגדיל את הסיכויים לרכוש את אמונם של המשקיעים.
מרבית המשקיעים מודעים לסיכונים ולאי הוודאות המלווה מיזם חדש, ולפיכך אין טעם לנסות להסתיר את הסיכונים הכרוכים במיזם.
ניתוח סיכונים מלא ומפורט נועד להגן לא רק על המשקיעים, אלא גם על היזמים עצמם. הוא מעניק חיסון מפני משברים או איומים לא צפויים העלולים בסופו של דבר לגרום להפסדים.
ניהול סיכונים נכון מגדיל באחוזים רבים את הסיכוי להישרדות העסק ובהמשך – להתבססותו כעסק בר-קיימא.
בשעה שעורכים ניתוח סיכונים יש לתת את הדעת על כל ההיבטים והתחומים הקשורים בעסק ולזהות את האיום הפוטנציאלי הקיים לגבי כל אחד ואחד מהם (תחומי טכנולוגיה, תחומים שיווקיים וארגוניים וכיו"ב). בשלב הבא יש להגדיר בבירור את רצף הפעולות שיש לנקוט לנוכח הסיכונים הצפויים, במטרה למנוע את הנזקים העלולים להיגרם בעטיים.
דוגמאות לסיכונים פנים ארגוניים (המוגדרים גם כ"סיכוני חברה" או "סיכונים פנימיים"):
  • היעדר יכולת לאייש תפקיד מסוים, או לחילופין, עזיבה של גורם מפתח בחברה
  • סיכונים הקשורים לעיכוב בפיתוח טכנולוגי או בפיתוח המוצר
  • אי-יכולת לתמוך בקצב הייצור או לעמוד באספקות הנדרשות
  • נטישה של לקוח עיקרי
  • הפסקת עבודה מול ספק עיקרי
דוגמאות לסיכונים חיצוניים (המוגדרים גם כ"סיכוני שוק"):
  • מתחרה עיקרי המשיק מוצר דומה, במחיר זול יותר
  • כלכלה לא יציבה או תקופת מיתון
  • מצב בטחוני ירוד או מלחמה
  • רגולציות חדשות שיש בהן כדי להשפיע על הענף
בעת הערכת הסיכונים, מומלץ לבנות שלושה תרחישים אפשריים:
  1. תרחיש בסיס- מה סביר ביותר להניח שיקרה
  2. התרחיש הטוב ביותר (Best Case Scenario)- מהו התרחיש האופטימלי שיקרה, במידה וכל ההזדמנויות ינוצלו וההערכות הטובות יתממשו.
  3. התרחיש הגרוע ביותר (Worst Case Scenario) מהו התרחיש הגרוע ביותר שיקרה, במידה וכל התחזיות השליליות ביותר יתממשו.
מהותו של ניהול סיכונים אפקטיבי הנה מניעת המשבר ולא  התמודדות עימו לאחר מעשה. משום כך חייבת התוכנית העסקית לכלול "חיסונים", דהיינו, לפרט בתוכה את מכלול האמצעים שיש לנקוט לצורך מניעת משברים מסוגים שונים (לדוגמא: קביעת תקרה לשערי חליפין, חתימה על חוזים ארוכי טווח עם ספקים עיקריים) וכן לקבוע דרכי פעולה אלטרנטיביות ו"תוכניות מגירה" במקרה והמשבר היה בלתי נמנע.
ניהול סיכונים מקיף וממצה נועד להציב זרקור על התחומים הטומנים בחובם את הסיכון הגדול ביותר לעסק, ויאפשר ליזם ליצור מערכת בקרה יעילה שתצמצם את הצורך בהתמודדות עם מצבי משבר מחד, אך תאפשר בקרת נזקים מהירה ושליפת פתרון במקרה של משבר, מאידך.
יתרון נוסף של ניהול סיכונים שבוצע כהלכה הינו היכולת להכין את צוות העובדים למקרה של משבר או איום על העסק, דבר המאפשר זרימה באופן ניהול העובדים בעת המשבר וצמצום ההפרעה לעבודה השוטפת של הארגון למינימום.
עם זאת, יש לזכור כי הסיכונים אינם סטטיים והם מצריכים ביצוע של הערכה תקופתית מחודשת במרווחי זמן קבועים, גם בזמנים בהם הארגון נראה כמתנהל על מי מנוחות וסיכונים או איומים אינם נראים באופק.
עם זאת, בפרק זה יש להציג לא רק את הסיכונים, אלא גם את ההזדמנויות העיקריות הנובעות מהמיזם. יש להקפיד להציגן בקצרה, ביחד עם החזון של המיזם לטווח הבינוני- ארוך.
אל תתנו לגורם אי הודאות ולמורכבות החישובים להניא אתכם מהניסיון לממש את הרעיון שלכם. זכרו, כי כל היזמים הגדולים התחילו בדיוק באותה הנקודה והתוכנית העסקית נועדה להגן עליכם מפני מפח נפש ולהתוות לכם את הדרך להתנהלות עסקית נכונה, שגם תשרוד ותצליח לאורך זמן. ההמלצה היא, כמובן, לקבל ייעוץ מאנשי מקצוע מומחים ומנוסים, שידעו לומר לכם GO או NO GO.
אז כמעט סיימנו…
מה שנשאר אלו הנספחים