הורדת יותר מ -57 או פחות?
בסיס משתמשי האפליקציות ממשיך לצמוח בעקביות ויוצר עבור יזמים ומפתחים הזדמנויות עסקיות שלא היו קיימות בעבר.
תוכנית עסקית לאפליקצייה
הסמארטפונים ממשיכים לחדור אל חיינו, כאשר מספר גובר ועולה של אנשים מחזיק לפחות בסמארטפון אחד. עיקר השינוי, יש לציין, מגיע משווקים מתפתחים דוגמת הודו וסין, שם קצב החדירה הוא מהיר והאוכלוסיה היא ענקית. הסמארטפונים הביאו לעולם את אפליקציות ה- mobile , ואלו יצרו עבור היזמים ומפתחי האפליקציות סביבה תחרותית ומורכבת המעמידה דילמה כשהם לגבי בחירה במודל העסקי המתאים ביותר לאפליקציה שלהם.
ע"פ חברת המחקר העולמית Gartner בשנת 2013, 1.8 מיליארד סמארטפונים ברחבי העולם הורידו 102 מיליארד אפליקציות (!!!) – ממוצע של 57 הורדות למכשיר בשנה. כלומר, בסיס משתמשי האפליקציות הממשיך לצמוח בעקביות יוצר עבור יזמים ומפתחים הזדמנויות עסקיות שלא היו קיימות בעבר.
כשבוחנים את שוק אפליקציות ה- mobile כיום וכחלק מכתיבת תוכנית עסקית לאפליקצייה ניתן לחלק את המודלים העסקיים של ל-3 עיקריים:
רכישה בתוך האפליקציה ( In app purchase ) / Freemium – המשותף לשני המודלים הללו הוא שהאפליקציה הינה חינמית להורדה וההכנסות נובעות מרכישות של המשתמש תוך כדי שימוש באפליקציה. Freemium הינו מודל עסקי בו האפליקציה מוצעת ללא תשלום לקהל הרחב, בעוד גרסתPremium של האפליקציה מציעה יכולות נוספות מעבר למוצר הבסיסי אך בתשלום . לעומת זאת, במודל ה- In app purchase מדובר על רכישה או שדרוג של אלמנטים מסויימים באפליקציה – מאוד נפוץ באפליקציות משחקים ("כוחות מיוחדים" וכו');
פרסום – מפרסמים שונים משלמים כדי להיות מפורסמים בתוך האפליקציה בבאנרים או פופ-אפים, התשלום הינו לפי מספר צפיות או הקלקות. ישנו גם תחום ה- native advertising המתפתח, הסבר בהמשך…
תשלום פר הורדה – המשתמש משלם בכדי להוריד את האפליקציה.
ע"פ Gartner קיימת שונות בין אסטרטגיות המוניטיזציה והמודלים העסקיים של אפליקציות אנדרואיד לבין אלו של ה- iOS . בעוד שבאנדרואיד ל-39% מהאפליקציות מודל עסקי המתבסס על רכישה בתוך האפליקציה/Freemium , ב- iOS מדובר על 62%. באנדרואיד מעדיפים המפתחים לשלב פרסום: 30% מהאפליקציות לעומת 26% ב- iOS . מנגד, ב- iOS מעדיפים המפתחים להתנות את הורדת האפליקציה בתשלום – 36% לעומת 26% באנדרואיד.
העדפות אלו של מפתחי האפליקציות לא בהכרח מתיישבות עם חלוקת ההכנסות העכשוויות הנובעת מכל אפיק הכנסה. ע"פ Gartner בשנת 2013 סך ההכנסות מאפליקציות עמדו על 26.6 מיליארד דולר. כ-76% מההכנסות הללו נבעו מתשלום פר הורדה, 17% נבעו מרכישות בתוך האפליקציה ורק 7% נבעו מפרסום. כלומר: למרות שחלק נכבד מהיזמים, והמפתחים, 30% באנדרואיד ו-26% ב- iOS , בחר במודל עסקי המשלב פרסום, ההכנסות מפרסום היוו רק 7% מסך ההכנסות של כלל האפליקציות. נתונים אלו מעידים למעשה על קושי במוניטיזציה (תרגום להכנסות) מפרסום בתוך אפליקציות.
בואו "נחפור" קצת פנימה…
רכישה בתוך האפליקציה/ Freemium – בשנת 2013 מודל זה ייצר 17.2% מסך כלל ההכנסות מאפליקציות (4.6 מיליארד דולר). ע"פ אותו המחקר, עד שנת 2018 חוזה Gartner כי אפיק הכנסות זה יהפוך ליצרן ההכנסות המרכזי באפליקציות mobile עם 48.2% שמהווים ע"פ התחזית 36.8 מיליארד דולר. למרות שבאפיק זה ישנה נגיסה משמעותית של ספקיות הפלטפורמה ( Google ו- Apple ) בהכנסה (כ-30% עמלה), יותר ויותר אפליקציות ע"פ התחזית יילכו לכיוון הזה – החל מאפליקציות משחקים וכלה באפליקציות תוכן.
פרסום – כפי שהזכרנו, כיום חלק נכבד ממפתחי האפליקציות משתמש במודל ההכנסות הזה אך נפח ההכנסות המיוצר הוא משמעותי פחות לעומת האלטרנטיבות. הסיבה העיקרית לכך היא שהמפתח להצלחת מודל הכנסות מבוסס פרסום הוא היקף גדול של הורדות וכניסות ברמה יומיומית. לשם המחשה, כיום 100 האפליקציות המובילות (במונחי תנועה) מייצרות כ-32% מההכנסות מפרסום באפליקציות mobile . למרות זאת, התחזיות טוענות שנתח ההכנסות מפרסום ימשיך לצמוח (מסך כלל ההכנסות מאפליקציות) ויגיע ל-14% ב-2018, לעומת 7% ב-2013. הסיבה לכך נובעת במגמה מתמשכת של שינוי אסטרטגיית הפרסום באונליין בכלל – פחות באנרים ופופ-אפים ויותר native advertising . בשיטת ה- native advertising המפרסם מנסה להשיג את תשומת ליבו של המשתמש ע"י מתן תוכן פרסומי רלוונטי כחלק מחווית המשתמש. הפרסום משתלב עם הסביבה בה הוא נמצא, הוא אמין יותר ומייצר ערך ללקוח וערך מוסף לאפליקציה. לפיכך מחיר ה- CPM , ל-1000 צפיות באנר/פופ-אפ, יירד בהתמדה בעוד המחיר ל- native advertising ימשיך לעלות.
תשלום פר הורדה – אפיק הכנסה זה ממשיך להתכווץ. בעוד שבשנת 2011 היווה כ-86% מסך ההכנסות מאפליקציות mobile , ב-2013 היווה 76% והתחזית היא שב-2018 יהווה רק 37.8%. כבר היום מורגשת נטיית ההתרחקות של מפתחים ממודל הכנסות זה כאשר התנועה היא בעיקרה למודל הרכישות בתוך האפליקציה וה-Freemium . לדוגמא: אפליקציית ה- mobile של המשחק Fifa 2013 (המפותחת ע"י ענקית המשחקים EA ), שהייתה אפליקציה להורדה בתשלום, נחלה הצלחת מסחררת ולמרות זאת החליטה החברה כי המשחק Fifa 2014 יעבור למודל הכנסות של רכישות בתוך האפליקציה. כלומר, המטרה היא לגרום למשתמש לטעום ולהחליט האם הוא מעוניין לשלם ולשדרג לעצמו את החוויה.
לסיכום, כשאנחנו כיזמים/מפתחים נדרשים לגבש מודל עסקי לאפליקציה החדשנית והמגניבה שלנו במסגרת הכנת תכנית עסקית, עומדות בפנינו 3 אופציות אפשריות ויש לנו את האופציה גם לשלב ביניהן בחוכמה (פרסום native לצד רכישות בתוך האפליקציה לדוגמה). עלינו לזכור כי לכל אחת מהאלטרנטיבות יתרונות וחסרונות ולכן עלינו לאפיין היטב את מהות האפליקציה, הערך המוסף שלה למשתמש, הבידול שלה מהמתחרים, מאפייני קהל היעד וכו' – כל אלה יעזרו לנו לבחור במודל הנכון לאפליקציה הייחודית שלנו.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!