מהו באמת הקופון שחנויות אפליקציות גוזרות על המפתחים?

מהו באמת הקופון שחנויות אפליקציות גוזרות על המפתחים?

במציאות המורכבת של היום, ישנו מגוון רחב של אפליקציות בשוק המובייל הנשענות על מודלים עסקיים מגוונים – מתיווך בין גורמים שונים בשרשרת האספקה, למכירת מוצרים ברי קיימא או לאספקת שירותים ומוצרים בעולם הדיגיטל. בשורה התחתונה, כל מפעילי האפליקציות (גדולים או קטנים ככל שיהיו) מחויבים להסכמים עם פלטפורמות ההפצה – בעיקר App Store  ו-Google Play Market, הנהנות ממעמדן הדואופולי בשוק והמגדירות למפתחים את כללי המשחק.

בניית תכנית עסקית לאפליקציה בתחום המובייל כרוכה במספר סוגיות חשובות, כאשר אחת המרכזיות היא חיזוי נכון של הוצאות בגין הפצה המונית. חשוב ביותר להעלות את שאלת התשלום לפלטפורמות הללו, וזה לא תמיד ברור מאליו ליזמים למה לצפות. הבשורה הכללית בתחום היא שכל שחקן אשר מפיץ את האפליקציה שלו ב-App Store וב-Google Play Market מחוייב בעמלה כבדה בשיעור של כ-30% מההכנסות. אך לשמחתינו, זה לא תמיד המקרה.

אז כמה באמת תצטרכו לשלם?

בפועל, עמלת ה-30% תגבה רק בתרחישים של הפצת שירותים ומוצרים שלא יוצאים מעולם הדיגיטל אל המציאות המוחשית. לשם הדיוק, מדובר במקרים כגון מכירת מנויי "פרמיום", "בוסטים", סטיקרים, אמוג'ים ופריטים (ושירותים) אחרים אשר ישארו בתוך האפליקציה (in-app-purchases) ולא יתגלמו במוצרים או שירותים ממשיים בשוק המסורתי.

מקרים בהם המודל העסקי של האפליקציה מערב גורמים שהם למעשה חיצוניים לעולם הדיגיטל נראים אחרת, והתמונה משתנה. האם היישום שלכם מתווך בין ספק ללקוח בשוק מסויים? האם הוא כולל אלמנט של Revenue Share בין מספר גורמים או מביא בשורה של כלכלה שיתופית לתעשייה שדורשת את זה? האם מדובר בMarket Place- שנועד לשבור את מחירי השוק בענף? אם כן – אתם ככל הנראה תצטרכו לפעול בלאו הכי עם שולי רווחיות נמוכים, ונטל נוסף של 30% מההכנסות יהווה איום רציני להצלחת המיזם (NOGO) במידה ותהיו כפופים לכללים הנוקשים.

 

לא נשמע מבטיח, נכון? אז זהו שלא.

לפי התקנון של Apple (שבמהותו דומה מאוד לתקנון של Google), אפליקציות אשר מפעילות מודלים עסקיים המערבים את השוק המסורתי פטורות למעשה מעמלת ה- 30%, כך שאתם יכולים להיות רגועים יחד עם שחקנים אחרים רבים בתחומי ה-m-commerce וה-e-commerce, כגוןUber  או Airbnb. ושוב, במידה ויש ספקות – תמיד ניתן לפנות למקור ולוודא מול הרשימה של Apple אשר מפרטת כל מקרה ומקרה בו תקבלו פטור J

בין הדוגמאות הבולטות לשחקנים שקיבלו פטור מעמלה זו ניתן לציין את אפליקציית "תן ביס". המודל העסקי של האפליקציה נשען על חיבור בין מסעדות ללקוחותיהן תוך גביית עמלה (בשיעור של עד כ-12%) מסכום העסקה. לאור היותה של תן ביס הגורם המתווך בין שני צדדים בענף המסעדנות (המתאפיין במוצר פיזי וממשי, ולא דיגיטלי-וירטואלי), תן ביס לא מחויבת להעביר 30% מהכנסותיה ל-Google או ל-Apple, ובכך מצליחה להמשיך ולפעול בשוק תחת מודל עסקי של גביית עמלות. האם החברה הייתה משגשגת באותה מידה ללא הפטור? סביר להניח שלא, אם בכלל.

רגע, ומה אם האפליקציה שלכם מתרכזת אך ורק בעולם הדיגיטל? במקרה הזה תשמחו לגלות שכעת מתנהלים הליכים משפטיים נגד Apple על מנת להוריד את הנטל מהמפתחים, והסיכויים הם שבסופו של דבר תחוו הקלה בשיעור העמלות.

שוק הדיגיטל מטבעו מתאפיין ברמת אי וודאות גבוהה יחסית ליתר התעשיות. על מנת להצליח, כל חברה חדשה שקמה בתחום תצטרך להתכונן לדינמיות המובנית שלו בהתאם, ולאלו מאיתנו שכבר מנוסים ומכירים את התעשייה לעומק יש להשאר חדים ומעודכנים.