תוכנית עסקית 2020 בצל השפעות הקורונה

מה כבר לא נאמר על התקופה המאתגרת הזו, על האתגרים וההזדמנויות שבה, ועל דרכי התמודדות עמה. מה שבטוח, המשבר יחלוף, ואנחנו כבר חשים בניצני ההתאוששות – לא רק בתחומי הבריאות, החינוך או הבילוי, גם בתחומי היזמות ובמגזר העסקי. ומצד שני, תחזיות קודרות על גל שני (בין אם של המגפה או 'רק' של המשברים הפיננסיים והעסקיים שמגיבים בהשהיה מסוימת) אינן נדירות, ויש בהן מין ההיגיון.

עסקים בתחום האירוח הם דוגמא די טובה למה שעשוי להתרחש כאן ובעולם; כדי לפתוח שוב את הדלתות, יש הכרח להפעיל את המנועים בהספק כמעט מקסימלי, זה אומר חזרה מלאה להוצאות הקבועות וגם לחלק גדול מההוצאות המשתנות, וזאת גם אם למחזורי ההכנסות ייקח יותר זמן להתייצב. ההתייצבות האיטית יחסית בחלק מהענפים לצג החזרה המהירה להוצאות מלאות, תביא קרוב לוודאי ללחץ תזרימי משמעותי אצל חלק מהעוסקים בענפים אלו. אם לפני המשבר רב עסקי האירוח (אשר עובדים טוב..) עמדו על EBITDA (רווח לפני הוצאות מימון, מס, פחות והפחתות) של בין 7%-11%, זה עשוי להישחק עוד יותר ולהגיע לכ – 2%-5% בלבד, נוסיף לזה את ההתאמות אשר עסקים אלו צריכים לבצע; סטריליזציה של תהליכים, אריזות, סדרי עבודה מורכבים יותר….שיעלו עוד יותר את ההוצאות, המצב כנראה לא הולך להיות פשוט גם לאלו שהגיעו למשבר חזקים באופן יחסי.

אז כמובן שלכל עסק, בכל ענף, צפויים אתגרים ייחודיים בהתאמה למבנה הפעילות ולמאפיינים הספציפיים, אבל אף אחד עדין לא חסין. רוצה לומר, גם שחזרנו לשגרה, המשבר לא באמת מאחורינו ועדין חשוב מאוד להיות עם יד על הדופק – כי לחזור להיקפי פעילות ומכירות של שגרה זה טוב ויפה, אבל עדין לא מספיק, ואל להסתנוור מזה.

אצל רבות מהחברות להן אנחנו כותבים תוכנית עסקית הצלחנו להפוך את התמונה בחודשים האחרונים, כך שעל אף ירידה במחזורים עקב הקיפאון הכללי במשק נשמרה היציבות, ולעיתים אף נראה שיפור ברווחיות. כן, כן, שיפור… איך עושים את זה? מתייעלים. אבל באחריות. על קצה המזלג –

בגזרת כח אדם, צמצומים ופיטורים הם הפתרון המהיר שעולה למחשבה, אבל לא רק שנרצה להיזהר ממנו (אובדן אנשי מפתח לטווח הארוך, אובדן יכולות תפעול/מכירה בטווח הקצר) אלא גם שאינו מספיק. מה כן? הידוק הגדרות תפקיד, מיקוד בפעילויות שמביאות ערך מיידי, קיצור תהליכי עבודה, ריכוז תהליכים (על פני ביזור סמכויות) ועדכון מדדים להצלחה המותאמים למצב הנוכחי.

בגזרת התקציב בתוכנית העסקית, יש לבחון מחדש הוצאות קבועות מול משתנות ולחשב מחדש את ה'קו האדום התחתון' של החברה. בהינתן הצמצומים שחלו – לנתח את נקודת האיזון (break even point) העדכנית, ולהניחה כנר לרגליכם. מבחינת תקציב העבודה השנתי, מצד אחד לבחון את השפעות התקופה על צפי הביצוע השנתי לעומת התקציב, ומצד שני להיזהר בעדכון תקציב באמצע השנה באופן שיטה את יכולת ההערכה ארוכת הטווח. בהסתכלות קדימה יש לבחון את הביצועים בגזרת ההכנסות ברמת פרטו לקוחות ולהגדיר יעדי מכירות מותאמים וספציפיים לכל לקוח, כולל טקטיקות ביצועיות. התייעלות כאן משמעותה הגדרת יעדים בהירים וחתירה אליהם בחשיבות עליונה.

תכנון ההון החוזר של החברה, כולל ניתוח אשראי ספקים ולקוחות, תכנון מלאי, וניתוב הפעילות בהתאם לאזורים בהם יש גמישות, במידת האפשר. למשל, ניהול תזרים המזומנים תוך התחשבות בגמישות האפשרית מול המוסדות והספקים ויעילות בגביה מלקוחות. וכמובן, לא לשכוח לבחון מחדש ולמצות את כל אפיקי הסיוע הממשלתיים המתעדכנים תדיר (מדי), כולל הלוואות בערבות מדינה, מענקי סיוע חד פעמיים ואפשרות פריסת תשלומים למוסדות. בהקשר זה, חשוב במיוחד לנהל אשראי והלוואות, כלומר להיזהר מלהשתמש בהלוואות מקרנות קורונה למיניהן לצרכים שוטפים או לפרויקטים מזדמנים ולנהל את כספי ההלוואה כך שייעודו בפועל לצרכי ההון החוזר הנגזרים מהתקופה.

באחריות, ובהצלחה,

צוות GONOGO