11 טיפים לכתיבת תוכנית עסקית באנגלית

מלאי: באנגלית אמריקנית – Inventory, באנגלית בריטית – Stock

הכנת תוכנית עסקית באנגלית

במהלך הפגישה הראשונה עם לקוחותינו אנו שואלים: מי צפוי לקרוא את התכנית העסקית והיכן אתם צופים כי המיזם שלכם יפעל? במקרה ומדובר במשקיעים בינלאומיים, או שהמיזם צפוי לפעול בשווקי חו"ל השונים: ארה"ב, אירופה, אסיה, וכו', אנו ממליצים לכתוב תוכנית עסקית בשפה האנגלית. כך יוכלו להציגה ולערוך משא ומתן עם משקיעים שאינם דוברי עברית. בנוסף, תכנית עסקית הכתובה היטב באנגלית עשויה להראות על רצינות היזמים ושאיפות פיתוח עסקי ברמה בינלאומית.
בכתיבת התכנית העסקית בשפה האנגלית יש לשים לב באיזו אנגלית מדובר. האם באנגלית אמריקנית (American English) או באנגלית בריטית (British English). אנגלית אמריקנית נפוצה בעיקר במדינות צפון אמריקה (ארה"ב וקנדה) בעוד שנהוג לכתוב באנגלית בריטית במדינות אירופה וחלק ממדינות אסיה (סינגפור ומלזיה, למשל).
  1. מכירות או הכנסות: באנגלית אמריקנית – "Revenues" או "Sales"' באנגלית בריטית – "Turnover" (מחזור מכירות באנגלית). מלאי: באנגלית אמריקנית – Inventory, באנגלית בריטית – Stock.
  2. מונח נפוץ באנגלית עסקית הוא Margin (שולי). הכוונה למונחים כמו רווח גולמי שולי, באנגלית Gross Profit Margin, או רווח נקי שולי, באנגלית Net Profit Margin, המייצגים באחוזים את מרכיבי הרווח השונים כחלק מהכנסות החברה באותה תקופה.
  3. הוצאות שכר: באנגלית אמריקנית – ישנן מספר אפשרויות:Salaries, Compensation  או Payroll, באנגלית בריטית – נהוג לרשוםWages  או Payroll.
  4. שימוש במספרים פיננסיים: בעברית נהוג לרשום את סימן המטבע משמאל למספר, למשל 2,500 ₪. בכתיבה באנגלית, סימן המטבע קודם למספר הפיננסי. למשל, ציון כי חברה ייצרה הכנסות של 2,000 דולר יירשם כך: The company generated revenues of $2,000.
  5. שימוש במספרים גדולים (אלפים, מיליונים או מיליארדים) צריך להיעשות באופן עקבי. ניתן לרשום 2 מיליון דולר כ $2 million או $2M וכן לגבי מיליארדים: $2 billion או $2B. אך יש לשים לב שמבטאים את המספרים באותו אופן לכל אורך המסמך (כמילה או כאות גדולה צמודה).
  6. השתדלו להמנע מהמילה Raise על מנת לבטא גידול או צמיחה בהכנסות, מחירים, מכירות ורווחים. עשו שימוש במילים Increase או Growth המבטאים יותר נכונה את הצמיחה הכלכלית של המיזם. רק במקרה של שכר יש לעשות שימוש במילה Raise (ולהשתמש בה כשם עצם, ולא כפועל. למשל It was assumed that all employees would receive an annual raise of 3%)
  7. כאשר מתארים מקרים נשנים (החוזרים על עצמם בכל תקופה), במקום לרשום per year, או per month עשו שימוש במילים annual ו- monthly. למשל, Annual conference and exhibition budget was estimated at $X. למרות זאת, ניתן לעשות שימוש ב per year, או per month למשל: lease expenses were estimated at $X per square foot per month כאשר מדובר בהוצאה חודשית.
  8. תיאור ההשכלה של צוות היזמים/שותפים: לעיתים נהוג לציין בעברית כי יזם פלוני, למד באוניברסיטה מוכרת כזו או אחרת ובעל תואר מסוים בהתמחות מסויימת. באנגלית מציינים זאת באופן הבא: Joe majored in X at Stanford, and has a Bachelor of Science Degree in X and Y
  9. יחידות מידה: באנגלית אמריקנית משתמשים ביחידות מידה שונות משאר העולם בתחומים רבים. כאשר מציינים את שטח המשרדים או המפעלים בהם תעשו שימוש במיזם למשל, ציינו באנגלית אמריקנית את יחידות המידה בsquare foot ובאנגלית בריטית square meters. באמצעות גוגל ניתן להמיר את היחידות בקלות (פשוט רשמו בסגנון הבא: 1 square meter to square foot וגוגל ימיר עבורכם מטר מרובע לרגל מרובעת).
  10. דמי שכירות: בארה"ב נהוג לשלם שכירות שנתית לפי רגל מרובעת. כלומר, במידה ומצטטים לכם דמי שכירות כגון $120 per square ft., הכוונה היא שבכל שנה תחוייבו ב 120 דולר על כל רגל מרובעת של שטח אותו תשכרו (או 10 דולר בחודש  לכל רגל מרובעת).
  11. תאריך: חלק זה עשוי לבלבל רבים מאיתנו, הרגילים לכתוב תאריך בפורמט שנה/חודש/יום כנהוג ברוב העולם, פרט לארה"ב. בארה"ב כותבים את החודש לפני היום כך: שנה/יום/חודש. בכדי למנוע בלבול, ניתן להתחמק מצורת הכתיבה ופשוט לרשום את התאריך במילים, למשל ה 1 באוקטובר 2016 (העשוי להתפרש כעשירי בינואר) יירשם כך October 1st, 2016.
שימת דגש על הפרטים הקטנים המצוינים כאן, ועוד פרטים רבים הטמונים ברוח כתיבת התכנית העסקית באנגלית, עשויה להשפיע על המשקיע לקרוא את המסמך ולהביע עניין במיזם שלכם.

מה התכנית העסקית של טוויטר (שאלה טובה..) ?

בחירת המודל העסקי הנכון לאפליקציה מהווה אבן דרך חשובה בבניית התוכנית העסקית

תכנית עסקית לאפליקציה

אז מי מרוויחה יותר, פייסבוק או טוויטר? במה שונה המודל העסקי של לינקדין מיתר הרשתות החברתיות?
מיליונים רבים ברחבי העולם משתמשים באפליקציות כמו Facebook, Instagram ו-Twitter. אצל חלקנו זה הפך לסוג של התמכרות…אך האם שאלתם עצמכם כיצד האפליקציות הללו מייצרות הכנסות, מהו המודל העסקי שלהן, מי מרוויח מי פחות..?
קצב הפניות אלינו מלקוחות אשר מעוניינים להכין תכנית עסקית לאפליקציה הבאה או לרשת החברתית שתחליף את כל מה שקיים…ותציג משהו באמת אחר… 🙂 נשאר גבוה גם בימים בהם חלק מהיזמים חוזרים לכלכלה הישנה והטובה , כי מה רע בלהקים מסעדה..? (אז זהו שגם שם לא ממש פשוט…)
בניוזלטר זה, ננסה לבחון את המודלים העסקיים הנהוגים בכמה מן האפליקציות המובילות כיום ואיזו תוצאות כספיות מודלים אלו מייצרים:
Facebook – כיום, אפליקציית פייסבוק מייצרת כ 79% מהכנסותיה באמצעות הצגת פרסומות למשתמשים באפליקציית המובייל שלה (יתר ההכנסות נובעות ממשתמשים הגולשים דרך המחשב). המודל העסקי של פייסבוק מתבסס על פרסומות המוצגות למשתמש תוך כדי גלישה בעמוד הראשי (News Feed). התחכום של המודל של פייסבוק הוא ביכולת להתאים את תקציב הפרסום למטרות המפרסם – אם זה להגדלת המודעות למותג (תמחור מבוסס צפיות – CPM) או להגדלת כמות הלחיצות על הלינק המוצג (תמחור מבוסס קליקים – CPC) – פייסבוק מביסה בעקביות את תחזיות האנליסטים של וול-סטריט להכנסות באמצעות היכולת שלה להציג פרסומות רלוונטיות ולהוות פלטפורמת פרסום משתלמת למפרסם.
Instagram – הרשת החברתית המבוססת על שיתוף תמונות ייצרה הכנסות של כ 600 מיליון דולר בשנת 2015 מקידום תמונות והצגת פרסומות ליותר מ 400 מיליון משתמשים פעילים. המודל העסקי של החברה אם כך דומה לזה של פייסבוק ומתבסס על הצגת פרסומות מפולחות למשתמשים.
Twitter – המודל העסקי של טוויטר מבוסס על קידום tweets (מסרים בני 140 תווים לכל היותר), קידום דפים של משתמשים וקידום טרנדים ברשת החברתית. החברה צמחה באמצעות מודל זה בלמעלה מ 1,000% בשנים 2010-2012 ממכירות בהיקף של 28 מיליון דולר, למחזור של למעלה מ 317 מיליון דולר, אך עד היום החברה מפסידה כסף בשורה התחתונה וייתכן שיעברו עוד מספר שנים עד אשר תעבור לרווחיות.
LinkedIn – המודל העסקי של LinkedIn מורכב מכמה שכבות ומכונה על ידי החברה כפלטפורמה רב-צדדית מאחר והחברה מציעה מספר מוצרים לקהלים שונים של משתמשיה. בין השאר, החברה מציעה מנגנון מכירות לחברות כוח אדם המעוניינות לגייס עובדים, לאנשי מכירות המעוניינים בייצור לידים ועוד. החברה גם מציעה לאדם הפרטי לתחזק את הפרופיל העסקי בחינם ומאפשרת מנוי בתשלום הפותח אפשרויות תקשורת עסקית נוספות. מודל עסקי זה, המכונה Freemium, פופולארי באפליקציות ושירותים רבים ברשת. במודל ה Freemium מציעים למשתמש אפשרויות בסיסיות בחינם ו"מפתים" אותו להפוך למנוי Premium עם אפשרויות מתקדמות וחופש פעולה רב יותר.
Snapchat – המודל העסקי של Snapchat טמון בהצגת תוכן פרסומי בשני ערוצים: בחלק באפליקציה המכונה Discover, המשתמש נחשף ל"סיפורים" יומיים שמופצים על ידי חברות ובחלק שני מוצג למשתמש כ"סיפור" מבין שלל סיפורים המתרחשים ברחבי העולם.
אם כן, מרבית האפליקציות הפופלאריות נוהגות במודל עסקי מבוסס-פרסום. דבר זה נכון לעשות בעיקר לאחר שצברתם מיליוני משתמשים ונתונים אודותיהם, אך מה עושים כאשר יש לאפליקציה כמה אלפי משתמשים בודדים? בחירת המודל העסקי הנכון לאפליקציה מהווה אבן דרך חשובה בבניית התוכנית העסקית ואין להקל ראש בתהליך זה.

על רישום פטנט, תכנית עסקית ומה שבינהם

על כותב התכנית העסקית לבחון כיצד החדשנות מגדילה את ערכו הנתפס של המוצר

מה הקשר בין רישום פטנט לכתיבת תכנית עסקית

שיתוף הפעולה בין חברת GONOGO לעורכי הדין המתמחים בתחום הקניין הרוחני בארץ ובעולם נמשך כבר למעלה מ – 15 שנה, במסגרתו, נהנים שני הצדדים  מהפריה הדדית לטובת לקוחותינו המשותפים.
השאלה הנשאלת רבות על ידי לקוחותינו היא כמה פטנט באמת מסייע לגייס הון ממשקיעים?
התשובה על כך מורכבת, היא תלויה במספר גורמים ומשתנה בהתאם לנסיבות.
באופן כללי, רישום פטנט אכן מספק ערך, בין השאר שיווקי ומוסיף אלמנט רציני לתוכנית העסקית שלכם; עצם העובדה שהשקעתם, זמן, כסף ושבנוסף על כל אלה לא מצאתם מוצר דומה לזה שלכם, מעידה על כך, בצדק או שלא בצדק…שיש לכם משהו מעניין ביד.
בנוסף ומעבר לחשיבות השיווקית, פטנט מספק הגנה, גם אם מוגבלת במקרים מסוימים, בפני מתחרים או מתחרים פוטנציאלים. האם משקיעים יודעים להבחין בין סוגי הרישומים השונים; מקומי/עולמי, PROVISIONAL וכד'? התשובה היא לא תמיד… עדיין, גם אם הרישום ראשוני, עצם קיומו מחזק את המוצר ומספק לכם בעלות קניינית עליו שבדרך כלל עושה טוב לתחושותיו של המשקיע.
ההרתעה שברישומו של הפטנט חשובה במיוחד בשלב בו אתם מציגים את הרעיון וחוששים שיועתק, הרישום מהווה למעשה חסם מסוים בפני גורמים שונים ומעכב צעדיהם במידה ואלו מתכננים להיכנס לשוק בו אתם פועלים.
אז איך משתלב תהליך רישום הפטנט עם תהליך כתיבת התכנית העסקית:
ראשית, שני התהליכים מתחילים בסקירת הפתרונות הקיימים בשוק. בעוד שבתהליך עריכת פטנט הסקירה מתמקדת בפטנט עצמו והאם הוא כבר קיים, סקירת השוק במסגרת כתיבת תוכנית עסקית מתמקדת בקשת רחבה של מוצרים דומים ו/או זהים אשר עונים על אותו צורך ופונים לאותו קהל יעד. לעורך הפטנטים יהיה חשוב לדעת האם הפטנט קיים והאם הוא אכן פורסם. מנגד, כותב התוכנית יתמקד פחות במאפייניהם הפיזיים של המוצרים הזהים אלא ינסה להבין האם אותם מוצרים עונים על צורך זהה לרעיון שלנו.
בעניין החדשנות, בעוד עורך הפטנט צריך לוודא כי הממציא הנו הראשון שהגיש בקשה לפטנט על ההמצאה, על כותב התוכנית העסקית לבחון כיצד חדשנות זו מגדילה (אם בכלל) את ערכו הנתפס של המוצר בעיניי קהל היעד.
בהקשר של שימושיות,  בעוד עורך הפטנט צריך לפרט את שימושי הרעיון הפטנטבילי בתעשיות השונות, כותב התוכנית העסקית יגדיר את קהל היעד הרלוונטי בכל תעשייה ואת הצורך אותו אמור לספק המוצר שלנו.
אז מה עושים קודם, רושמים פטנט או כותבים תכנית עסקית?
ברור כי כתיבת תוכנית עסקית מעלה סוגיות הנוגעות לשימושי הפטנט וחדשנותו ולהיפך – עריכת פטנט מעלה שאלות עסקיות הנוגעות בצורך אותו הוא ממלא ובקהל היעד אליו הוא פונה.
באופן כללי, רצוי תחילה לקבל החלטה בקשר לקהל היעד, קהל הלקוחות והמדינות בהן נבחר לשווק את המוצר שלנו והכול במסגרת כתיבת תוכנית עסקית וזאת בטרם נגשים לרשום פטנט שבסיסו טריטוריאלי, זאת בשל העלויות הגבוהות ברישום פטנט כזה. יחד עם זאת רישום פטנט, גם אם הוא PROVISIONAL בלבד, מחזק את "הנכסים" שלכם אשר מוצגים במסגרת הכנת תכנית עסקית ומהווה חסם בפני מתחרים, גם אם חסם זה לעתים לא מספיק חזק.
בהקשר של יצירת חסמי כניסה, יש לזכור כי האמצעי המשמעותי ביותר להתמודדות עם מתחרים פוטנציאלים הוא Time to market, כלומר משך הזמן בו אנו חודרים עם המוצר שלנו לשוק, ככל שזה יהיה קצר יותר ויתנהל בצורה אגרסיבית יותר כך ננטרל מתחרים פוטנציאלים.
כדי לייצר חדירה מהירה ואגרסיבית לשוק, תזדקקו להשקעה מאסיבית שתנותב ברובה לתקציבי שיווק ומכירה, השקעה כזו תגויס דרך תכנית עסקית מקצועית שתתווה דרך ברורה, תציג את הנכסים שלכם בצורה אטרקטיבית ביניהם, איך לא, הפטנט שרשמתם על המוצר.. 
בהצלחה

פוקימון

האפליקציה הויראלית ביותר בהיסטוריה הקצרה של הסמארטפון

האפליקציה הויראלית ביותר בהיסטוריה הקצרה של הסמרטפון

למקרה ושהיתם במאדים בשבוע האחרון או במקרה ולא התעדכנתם בחדשות, ישנה אפליקציה חדשה הכובשת בסערה את חנויות האפליקציות של אפל וגוגל. האפליקציה היא לא אחרת מאשר Pokemon Go, בה המטרה היא לאסוף פוקימונים (מיני יצורים דמיוניים מסדרת הטלוויזיה היפנית המצליחה), לכבוש נקודות אסטרטגיות על המפה ולנצח יריבים בקרבות פוקימונים וירטואליים. סדרת משחקי הוידיאו של  Pokemon הייתה פופולארית בעיקר בקרב בני נוער ברחבי העולם בשנות התשעים ושנות האלפיים וייצרה הכנסות בשווי הון עתק של מיליארדי דולרים בשנה עבור חברת-האם נינטנדו, בעלת הזכויות למשחק. אולם בשנים האחרונות המותג נינטנדו סבל מאחר והחברה לא הסתגלה היטב לעולם הסמארטפון וסירבה עד כה לפתח משחקים למובייל. הייחוד באפליקציית Pokemon Go הוא הממשק הפיזי- על מנת להגיע לנקודה מסוימת במשחק, השחקן מוכרח ללכת בעצמו ולהגיע לנקודה המקבילה בעולם האמיתי. זהו בעצם שימוש בטכנולוגיית מציאות רבודה (Augmented Reality), המשלבת בין העולם הווירטואלי לעולם האמיתי, והמקבילה הטכנולוגית של המציאות המדומה (Virtual Reality).
בשנתיים וחצי האחרונות עמלה חברת Niantic על פיתוח המשחק אשר מיועד לסמארטפון ומאפשר למשתמשים לגלם שחקנים בעולם התוכן של Pokemon. ג'ון הנקי (John Hanke), מנכ"ל החברה, הוא המוח העומד מאחורי הפיתוח המורכב. ג'ון אף נמנה בין המייסדים של חברת Keyhole, אותה רכשה גוגל בשנת 2004 על מנת לפתח את שירות Google Maps המוכר. גם חברת Niantic הינה חברה קטנה שצמחה מבית Google כסטארט-אפ והפכה לחברה עצמאית בשנת 2015.
כאמור, על מנת להתקדם במשחק, לתפוס פוקימונים ולנצח יריבים, יש להגיע פיזית לנקודות עניין על מפת המשחק. אך כיצד ייקבעו הנקודות? וכיצד ניתן יהיה ליישם את המשחק בכל מקום בעולם בקלות?
אסטרטגיית החדירה לשוק של החברה התבססה על משחק אחר אשר אותו פיתחה בעבר ולמעשה "מסר את המפתחות" כמעט לכל שוק בעולם המפותח. בשנת 2011 פיתחה חברת Niantic משחק בשם Ingress, משחק המשלב, בדומה ל-Pokemon Go, את העולם הווירטואלי עם העולם האמיתי. יוצרי המשחק השתמשו ב"חכמת המונים" וביקשו מהמשתמשים לשלוח באמצעות האפליקציה אתרים שלדעתם עשויים להיות מעניינים או אסטרטגיים למשחק. פסלי אמנות ברחוב, נקודות ציון מוכרות ואתרים היסטוריים היוו את עיקר הנתונים אותם שלחו משתמשים לחברה באמצעות האפליקציה, וכך למעשה נוצר מאגר רחב של נקודות עניין ברחבי העולם. למעשה, החברה קיבלה למעלה מ-15 מיליון בקשות לנקודות ברחבי העולם, ולבסוף אישרה כ-5 מיליון נקודות. אותן נקודות עניין במשחק Ingress, הן הבסיס לפיו Pokemon Go פועל וכעת אותן הנקודות משמשות כמכונים (Gyms) או נקודות עצירה (Pokestops) בהן מתכנסים משתמשים המחפשים פוקימונים פראיים.
נראה כי בחברת Niantic לא האמינו שהמשחק Pokemon Go ייצר עניין כה רב. בחמשת הימים הראשונים של האפליקציה, אשר הושקה תחילה בארצות הברית, אוסטרליה וניו זילנד בלבד, הורידו את האפליקציה כ-65 מיליון משתמשים בארצות הברית בלבד! תלונות רבות מדווחות ברשת אודות עומס בשרתים ותקלות באפליקציה הגורמות לדעיכת הסוללה במהירות רבה. כל זאת, בטרם האפליקציה הושקה ביפן- שוק היעד המרכזי של המותג "פוקימון", נותן תחושה שמשהו חדש קורה בעולם המובייל. סביר להניח כי מדובר באפליקציה הויראלית ביותר בהיסטוריה הקצרה של הסמארטפון.
אין ספק שרק אפליקציה עם מותג מוכר כפוקימון הייתה מסוגלת למשוך עניין כה רב ללא תקציבי שיווק אסטרונומיים. עם זאת, החשיבה האסטרטגית הנכונה בפיתוח האפליקציה הקלה על יישום התכנית העסקית לאין שעור ולמעשה יצרה הזדמנויות רבות במודל העסקי של האפליקציה, כמו למשל פרסום עסקים הפועלים בסמוך לנקודות עניין.

פיתוח – 3 ימים. הורדות – יותר ממיליון. תקציבי שיווק – 0.

חשוב מאוד לשמור על גמישות מחשבתית, לא לאבד את הראייה הביקורתית ואת יכולת השיפוט.

תכנית עסקית לאפליקציה

אז כן, לפעמים בנוסף לתוכנית עסקית טובה, צריך גם קצת אינטואיציה ובעיקר הרבה מאד מזל…
בחנות האפליקציות של Google תפס את עינינו לאחרונה משחק שגרסתו הראשונה פותחה במהלך שלושה ימים בלבד. במשחק הזה אין קרבות המוניים. אין גם ממתקים צבעוניים הקופצים מול המסך בכל רגע נתון. ניתן לומר כי הגרפיקה במשחק הזה אינה מרשימה והמשחק בכלל מוגדר כסימולציה מבוססת-טקסט. מדובר במשחק בשם Survive – wilderness survival (גילוי נאות: אין לחברת GONOGO קשר למפתח המשחק ואיננו מקבלים תמורה בעד פרסומו). המשחק התברג בראש רשימת 10 משחקי הסימולציה הפופולאריים בחנות האפליקציות במדינות רבות ומקיים קהילת משתמשים ענפה.
אז איך מפתח המשחק הצליח לגרוף למעלה מ 30,000 הורדות בתוך כחודש ולמעלה ממיליון הורדות לאחר כשנה מהשקת הגרסה הראשונה, כל זאת ללא תקציב שיווק ופרסום?
כאמור, הגרפיקה במשחק מינימאליסטית למדי ומורכבת בעיקר מטקסט ואייקונים גדולים וברורים. החזקה האמיתית של המשחק ברמת הממשק באה לידי ביטוי באפקטים הקוליים המעבירים תחושה של טבע אמיתי (גשם שוטף, ציפורים מצייצות באור הבוקר וינשופים שורקים הם חלק מהאפקטים המלווים את המשתמש לאורך המשחק) ואווירה קודרת של הישרדות. מודגש בפני המשתמש מהרגע הראשון ממש כי בכדי ליהנות מן המשחק מומלץ להגביר את עוצמת הקול.
התפשרות על איכות הגרפיקה (הנקייה ויפה למראה בכל זאת) והתמקדות במאפיינים אחרים (כמו למשל רמת הקושי והאתגר) עבדה לטובתו של המפתח אשר בחר ליצור משחק "חכם" המיועד לקהל משתמשים המעוניינים באפליקציה שהיא מעבר לאיסוף נקודות ללא הרף. למעשה, רמת ההדרכה במשחק כל כך מינימאלית עד אשר נוצרה קהילת משתמשים שדנו ברשת באסטרטגיות משחק שונות ובדרכים שונות לסיים את המשחק. סביר להניח כי יצירת הקהילה הייתה גורם משפיע בהפיכת המשחק לויראלי בזמן כה קצר היות וקושי המשחק יצר באז ברשתות חברתיות ופורומים שונים.
טבעי לחשוב כי ניתן היה לפתח את המשחק עם השקעת מלוא המשאבים בעולם הגרפי (ישנן גרסאות דומות בחנות האפליקציות למשחקי הישרדות המדמים הישרדות באי בודד או ג'ונגל נידח בעולם תלת מימדי) ולמשוך כמות הורדות דומה, אך סביר להניח שזמן הפיתוח היה מתארך באופן משמעותי והופך את המשחק ללא-כדאי כלכלית. וכאמור, המשחק איננו מיועד למשוך שחקני Arcade הנוהגים לשחק במשחקים מהירי-פעולה כגון Candy Crush או Maze Runner, לכן החשיבות במנוע הגרפי פוחתת ככל שמשכילים להבין מהו ה DNA של המשחק.
ואיך רואים מכל זה כסף? טוב, כאן כבר לא ממש קל…המודל העסקי להפעלת המשחק כיום עדיין בשלבי פיתוח… המפתח עדכן לאחרונה כי הוא שוקל להמיר את המשחק להיות מבוסס-פרסומות אך הוא איננו מעוניין שהשינוי יביא לפגיעה בחוויית המשחק. לכן המחשבה כרגע היא להוסיף פרסומות בתחילת או בסופו של כל משחק. יש לציין שזמן המשחק עומד על כ 20 דקות בממוצע ועל כן יש למפתח מספר רב של הזדמנויות "לשתול" פרסומות או באנרים. מודל עסקי זה הינו רק אחד מבין כמה מודלים עסקיים המתוארים בתכנית עסקית לאפליקצייה הנפוצים בעולם האפליקציות ומשתלם במיוחד רק כאשר האפליקציה מושכת עשרות ומאות אלפי משתמשים בחודש.
אז מה קרה כאן בעצם? המפתח יצר משחק קשה מלכתחילה (בכל זאת, שם המשחק הוא "הישרדות בטבע") אך עצם הקושי של המשחק יצר בסיס לקהילת משתמשים המשתפים את המשחק ואת רזיו. אסטרטגיה זו בנוסח "Build it and they will come" (המוכרת מהסרט "שדה החלומות") איננה שגרתית בעת שלב החשיבה האסטרטגית ונובעת בעיקר מכך שהצלחת המשחק הייתה מעין הפתעה למפתח (אשר פיתח את הגרסה הראשונה של המשחק כחלק מ Hackathon). עם זאת, ניתן ללמוד את הנקודות הנכונות באסטרטגיה זו ולשפר את המגרעות הנובעות ממנה וליישמן כמעט עבור כל אפליקציה. למשל, במידה והמשחק היה מכוון לילדים דרישות הגרפיקה ורמת ההדרכה באפליקציה היו שונות לחלוטין (וכמובן באווירה שמחה יותר).

עולמות שונים תוכניות עסקיות שונות

חשוב מאוד לשמור על גמישות מחשבתית, לא לאבד את הראייה הביקורתית ואת יכולת השיפוט.

עולמות שונים תוכניות עסקיות שונות

עד לא מזמן ההחלטה על פתיחת עסק חדש חייבה הון עצמי לא מבוטל. פריחתה של רשת האינטרנט מאפשרת כמעט לכל אחד לפתוח עסק משלו, ברוב המקרים, בהשקעה מינימאלית ותוך צמצום עלויות. עם זאת, חוסר ידע בתחום, אי שימוש בטרמינולוגיה רלוונטית וחוסר תשומת לב לפרמטרים מהותיים עלולים למנוע מהעסק למצות את מלוא הפוטנציאל הטמון בו.

 

גיבוש המודל עסקי

תחילה, על מנת שניתן יהיה להעריך את ההכנסות עלינו לגבש מודל עסקי. המודל העסקי יגדיר עבורנו את מקורות ההכנסה הצפויים של העסק.

כלכלה ישנה – בענפי הכלכלה הישנה המודל העסקי הוא ברור, ההכנסות מתקבלות ממכירת מוצרים ו/ או שירותים ספציפיים או מוגדרים.

כלכלה חדשה – מרבית אתרי האינטרנט מאפשרים כיום גישה חופשית לשירותיהם עבור קהל המשתמשים ותולים תקווה בהכנסות מפרסום. עם זאת, ברוב המקרים, לא ניתן להתבסס רק על מקור זה (לפחות לא בתקופת הזמן הראשונה עד להשגת מסת משתמשים משמעותית) ועל כן יש לחשוב על מקורות נוספים כמו גביית תשלום על שירותים ספציפיים, גיבוש תוכניות שותפים והפעלת שירותים תומכים נוספים המותאמים לאופיו של האתר.

 

הערכת היקף ההכנסות

כלכלה ישנה – הערכת ההכנסות מעסק קמעונאי למשל, תתבסס על השלבים הבאים:

  • הערכת מספר הלקוחות הפוקדים את החנות במהלך כל אחת משעות הפעילות היומית שלה -להבדיל מאתר אינטרנט העובד 24/7/365 לחנות פיזית שעות פתיחה וסגירה מוגדרות. בנוסף, שעות הבוקר מתאפיינות בדר"כ בתנועת לקוחות קטנה יותר מאשר בשעות אחר הצהריים, הערב וימות סוף השבוע.
  • קביעת מחיר ממוצע לפריט – המחיר הממוצע לפריט הינו נגזרת של סך המוצרים הנמכרים בחנות המוכפלים בהתפלגותם המשוערת (ממוצע משוקלל).
  • הערכת מספר הפריטים הממוצע ללקוח – מספר הפריטים הצפוי ללקוח הינו הערכה המשקללת את המחיר הממוצע לפריט וכן מספר הפריטים הממוצע ללקוח בענף הרלוונטי.
  • גובה עסקה ממוצעת – הכפלת מחיר ממוצע לפריט במס' הפריטים הממוצע ללקוח.
  • הכפלת מספר הלקוחות בגובה העסקה הממוצעת.

 

כלכלה חדשה – הערכת היקף ההכנסות מהפעלת אתר אינטרנט:

  • הערכת התנועה הכללית (General Traffic) באתר – סך כל המבקרים באתר במשך תקופת זמן מוגדרת. מונח זה מתייחס הן לגולשים אשר הגיעו לאתר בכוונה תחילה, מתוך היכרות או המלצה וכן גולשים אשר הגיעו לאתר ב"טעות" תוך כדי חיפוש ב Google או התעניינות כללית בתחום.
  • קביעת מספר המשתמשים הרשומים – לאחר קביעת היקף התנועה הכללית באתר, ברוב המקרים, המשך השימוש בו, יהיה כרוך בביצוע הליך רישומי. מספר המשתמשים הרשומים יהווה % מסוים מתוך סך התנועה באתר והשירותים או המוצרים שיוצעו בו יופנו בעיקר לקהל זה.
  • הערכת מס' המשתמשים הרשומים האקטיביים – שלב נוסף בדרך לביסוס מודל ההכנסות תקף בעיקר לאתרי שירותים, אם כי ישנם אתרים בהם לא נעשית הבחנה זו. שלב זה מחלק את סל השירותים המוצעים על ידי אתר אינטרנט לשני חלקים: האחד, שירותים ניתנים בחינם, השני שירותים אשר השימוש בהם כרוך בתשלום. ההבדל המהותי בין  שתי הקבוצות הללו בא לידי ביטוי בכך שהשירותים החינמיים מוגבלים בדרך כלל בהיקפם ותכונותיהם ומשמשים, ברוב המקרים, לצורך מתן התרשמות ראשונית בתקווה שבעתיד ניתן יהיה להפוך את המשתמש בהם למשתמש בתשלום כלומר משתמש אקטיבי.
  • הכפלת מס' המשתמשים הרשומים / אקטיביים במחיר המוצר/ השירות.

 

הוצאות – עלינו להבחין בין שני סוגי הוצאות: האחד, הוצאות הקשורות בהפקת המוצר/שירות והשני תקורות.

 

הוצאות הקשורות בהפקת המוצר או השירות

 

כלכלה ישנה – בענפים המשתייכים לתחום הכלכלה נהוג לכנות סעיף זה בשם "עלות המכר" – סעיף זה כולל את כלל החומרים והשירותים שנרכשו על ידי העסק על מנת להפיק מס' יחידות מהמוצר או מהשירות המוצע. פרמטר נוסף, בעל חשיבות הינו המלאי ואופן ניהולו שכן עלינו לדאוג שבכל חנות יעמדו לרשותנו מגוון מוצרים, במספר דגמים, מידות וצבעים עוד טרם ביצוע המכירה. כמו כן, יש לקחת בחשבון הוצאות הפעלה ישירות הכוללות תשלום משכורות לעובדים.

כלכלה חדשה – באתרי אינטרנט, למעט אתרי מסחר אלקטרוני, מקובל לסכום את עלויות התפעול השוטף הכוללות בד"כ תשלום משכורות וכן הוצאות אחזקת אתר. בשונה מחנות פיזית, מאחר והקניה נעשית לפני אספקת המוצר ניתן לנהל את המלאי בצורה יעילה יותר ע"י ביצוע התאמה גדולה יותר לביקוש בפועל.

 

ערוצי שיווק ומכירה

כלכלה ישנה – אם נחזור לדוגמא של חנות הבגדים, חלק נכבד מהוצאות הפרסום והשיווק שלה יופנו להפקת קטלוגים, דיוור וכתבות במגזינים כאשר חלק מצומצם יותר יופנה לערוצים אינטרנטיים.

כלכלה חדשה – באתר אינטרנט תמהיל ערוצי השיווק והפרסום יתחלק באופן שונה. ברוב המקרים האתר ירכז את מירב מאמצי השיווק שלו ברשת באמצעות פרסום בפורטלים רלוונטיים, בלוגים, רשתות חברתיות וכן עם מקדם אתרים או בעזרת קידום עצמי של האתר על ידי פרסום במנועי חיפוש, שימוש בשירותי אופטימיזציה וכו'

 

השקעות

כלכלה ישנה – ההשקעה בחנות מתחלקת לשני סוגים: רכישת ציוד והשקעות נוספות הקשורות בשיפוץ ו/או עיצוב החנות.

כלכלה חדשה – גם כאן נדרש, במרבית המקרים לרכוש ציוד אם כי בהיקפים מצומצמים יותר הנובעים מהיכולת לעבוד מהבית.

 

אז מה עדיף?

פתיחת חנות פיזית מצריכה ברוב המקרים השקעות והוצאות בהיקף גדול יותר מחנות אינטרנטית. כמו כן, קהל היעד שלה בדר"כ מצומצם בהרבה אלא אם כן מדובר ברשת מקומית או בינלאומית. מנגד, היצע הסחורות או השירותים ברשת האינטרנט גדול ביותר וברוב המקרים הצרכן יעדיף את אחת החנויות הראשונות בהן הוא יתקל במהלך גלישתו. כמו כן, מרבית העסקים בעלי נוכחות פיזית מודעים כיום לצורך בקיום גם ברשת האינטרנט ומקביל, ישנם עסקים אינטרנטיים השוקלים גם הקמת חנות פיזית על מנת להתקרב לצרכן ולהמחיש לו את הצורך או היתרון במוצר/ בשירות.

מה בכל זאת, יכול לעזור להפוך עסק למוצלח יותר? זהו תפקידה של תוכנית עסקית אשר תתמקד בזיהוי הצורך במוצר/ השירות, היתרון היחסי, בחינת תנאי השוק, וגיבוש אסטרטגית פעולה ובחינת כדאיות כלכלית.

 

קראו עוד על:

עשרת המכות לאחר כתיבת תוכנית עסקית

לא מספיק לכתוב תוכנית עסקית טובה. על מנת שזו תשיג את המטרה

עשרת המכות לאחר כתיבת תוכנית עסקית

לא מספיק לכתוב תוכנית עסקית טובה. על מנת שזו תשיג את המטרה – גיוס הון, חשוב לתכנן מה עושים ביום שאחרי ואיך בדיוק פועלים שלב אחר שלב. יזמים רבים המסיימים אצלנו תהליך אינטנסיבי מאד הכולל הכנת תוכנית עסקית, נכשלים דווקא לאחר כתיבתה.

להלן "10 המכות" של היום שאחרי…

 

  1. היעדר מיקוד – יזמים רבים נוטים "לירות לכל הכיוונים" במטרה להשיג השקעה. לא תמיד אסטרטגיה כזו היא האסטרטגיה הנכונה. חשוב ביותר לקבוע סדרי עדיפות ולדרג המשקיעים הפוטנציאלים לפי סדר עדיפות מראש: האם אנחנו מעוניינים במשקיע אסטרטגי, במשקיע פיננסי, במשקיע פעיל או פאסיבי. נכון יהיה להתחיל לעבוד בכמה מישורים רק לאחר שהגענו ל- Dead Endומיצינו האפשרויות הנכונות לנו ביותר. חוץ מזה, ישנם גופים המתאימים להשקעה כזו או אחרת ואחרים לא, לדוגמא; מקרן תבור, בערבות המדינה כנראה שלא תגייסו כסף למיזם האינטרנט שלכם…
  2. חוסר בשלות עסקית – "מכה" המאפיינת רבים מהיזמים בארץ ובכלל. תופעה זו נחשפת במלוא עוצמתה בעיקר כאשר מדברים על הקצאת מניות למשקיע פוטנציאלי, סיטואציה שכיחה המתרחשת בד"כ בישיבת הסכום. תזרים המזומנים מראה כי הסכום הנדרש להנעת המיזם עומד על כ – 2 מליון דולר, שאלת השאלות העולה בשלב זה היא, כמה מניות אותו יזם יהיה מוכן לתת תמורת 2 מליון הדולר החסרים, התשובה לשאלה זו משתנה בין יזם ליזם ותלויה בין השאר בהערכת שווי הפעילות המוצגת בתוכנית. אך גם ללא הערכת שווי, יזמים נופלים בפח בתשובתם: "…אני חייב לשמור על שליטה…" הם אומרים בביטחון. המשמעות לאמירה זו היא הקצאת מקסימום 49% ממניות המיזם למשקיע וסגירת דלתות רבות בגלל חוסר ניסיון והיעדר ראיה פרגמאטית.
  3. יהירות – תחושת הבלבול המאפיינת את תחילת תהליך הכנת התוכנית העסקית, מתחלפת בשלב מאוחר יותר באווירת זחיחות (זה קורה בד"כ בשלב בו אנו מחליפים את כובע השוטר הרע בכובע השוטר הטוב…), לפתע פתאום, אחרי שיש כבר ביד תוכנית עסקית מפוארת ומפורטת, הופך היזם יהיר ובטוח בעצמו כאילו הוא כבר עשה את ה – exit וכל מה שנותר כרגע הוא להחליט באיזה בנק להפקיד את הכסף…
  4. חשאיות – אמנם אין פטנט וגם לא איזשהו סוד מסחרי, בקיצור מה שיש זה רעיון טוב, עם מודל עסקי מעניין ותוכנית עסקית מצוינת, למרות זאת הופך המיזם לאפוף חשאיות…"אינני מתכוון להציג את התוכנית בפני אף גורם שלא יחתום על הסכם סודיות ושלא יתחייב "לגרש" כל אדם ששמע/ראה/פגש מישהו עם רעיון דומה בכלל ובפרט בתחום האינטרנט…" הוא אומר ולמעשה סוגר אופציות רבות העומדות בפניו.
  5. התעלמות – התעלמות מכל אותם חלקים המוגדרים כפחות "חזקים" בתוכנית העסקית (וישנם תמיד כאלו). במקרים רבים "נסגרת" התוכנית גם אם ברור לנו וליזם כי ישנם פרקים ו/או נתונים הדורשים השלמות בעתיד, ללא השלמות אלו אנו "מרחיקים" את הסיכוי ל – GO.
  6. אטימות – לשינויים, למגמות משתנות, לדרכי פעולה, לדעותיהם של שותפים לדרך, לדעותיהם של משקיעים פוטנציאלים, לסביבה העסקית.
  7. מקובעות – כל תוכנית, עסקית ובכלל, חייבת להיות פתוחה לשינויים, אמנם כחלק מהתוכנית העסקית שאנו בונים קיימת בד"כ גם "Plan B" , אך לא תמיד אנחנו מצליחים להביא בחשבון את כל הגורמים שעשויים להשתנות "על הדרך".
  8. ירידת מתח – הכנתם תוכנית – זו רק תחילת הדרך. עד עכשיו הייתם בחממה, מכאן הכול הופך להיות הרבה יותר מורכב. זה בדיוק השלב לצאת לקרב האמיתי, כי תקופת הכנת התוכנית עסקית הייתה אמנם לא קלה ומאתגרת אבל זה היה רק האימון, הקרב עוד לפניכם…
  9. חוסר סבלנות – חברים, המשימה לא הולכת להיות פשוטה. היא דורשת אורך רוח, סבלנות, עקשנות, נחישות והתמדה. חוסר סבלנות היא מתכון בטוח לכישלון. זה ייקח זמן ובד"כ הרבה יותר ממה שחשבתם.
  10. תזרים מזומנים – על מנת להיות יזם צריך במקרים רבים לוותר על מקור הכנסה בטוח לטובת מיזם שרק "על הנייר" נראה מעניין. בדרך, צריך להתפרנס, אם אתה יזם מבוגר יחסית אז המשימה קשה יותר: ילדים, משכנתא וכד' אבל גם יזמים צעירים צריכים להבטיח לעצמם גב כלכלי לתקופת "ההתרוצצות" בה הכסף עדיין לא מגיע…

 

לסיום, המשימה אמנם כלל לא פשוטה, אבל בעזרת תכנון נכון והכוונה מתאימה תוכלו גם אתם להפוך את התוכנית העסקית שלכם מחזון למציאות.

עשרה טיפים בדרך להצלחה של תוכנית עסקית

התעלמות מאחד התחומים יכולה להביא לכתיבת תכנית מוטעית

עשרה טיפים בדרך להצלחה של תוכנית עסקית

"10 טיפים" בדרך להצלחה של תוכנית עסקית

 

על מנת לכתוב תוכנית עסקית אפקטיבית, דרושה הבנה עמוקה המשלבת בין מספר תחומים; כלכלה, משאבי אנוש, שווקים, טכנולוגיות ומערכות עבודה מורכבות, תוך ראייה אסטרטגית רחבה והבנה במהלכים טקטיים.

התעלמות מאחד התחומים יכולה להביא לכתיבת תכנית מוטעית, וזו יכולה להוביל לכישלון הקונספט העסקי, אובדן היוזמה וההשקעה.

מה עושה תוכנית עסקית אחת לטובה מהאחרת? אילו חלקים חשובים יותר ואילו פחות? באיזה חלק בתוכנית נכון להשקיע יותר מאמצים, זמן או כסף?

הנה "10 טיפים" בדרך להצלחה של תוכנית עסקית;

  1. פרט הערך המוסף שבמוצר/שרות שלך – הגדר וזהה היתרונות היחסיים שיש למוצר/שרות שלך. שני כוחות משפיעים בד"כ על הסיכוי למכור מוצר ו/א שרות ללקוח; הראשון, צמצום כאב. השני, הגדלת עונג. תוכנית עסקית אשר אינה מפרטת בבהירות איזה כאב המוצר ו/או השרות יכול להקטין ללקוח ו/או לחלופין איזה עונג הוא יכול להגביר, כנראה גם לא תשכנע את המשקיע הפוטנציאלי שלך להשקיע כסף במיזם.
  2. זהה את קהל הלקוחות למוצר/שרות – אפיין את מצבו הסוציו אקונומי, רמת שכרו, מקום מגוריו, רמת השכלתו, הרגלי הצריכה שלו, האם הוא משתייך למשפחות צעירות או וותיקות, טווח הגילאים שלו, האם אלו נשים או גברים, שכירים או עצמאיים.
  3. הכר את הענף בו אתה פועל –  ערוך היכרות מעמיקה עם השוק ובדוק מה הן המגמות העיקריות בו, או ה"טרנדים" האחרונים, בחן את גודלו ואת אחוזי הצמיחה בו ונסה להעריך לאיזה נתח שוק אתה מסוגל להגיע.
  4. דע את מתחרייך – ישירים ועקיפים. הכרות מעמיקה עם מתחרייך תעזור לך לקבוע את האסטרטגיה העסקית הנכונה לעסק שלך. בחן את מהירות יכולתם של גורמים מתחרים "לשכפל" את הרעיון שלך.
  5. בסס מודל עסקי פשוט – בנה "מודל עסקי זורם" בו ברור מאין יבוא הכסף איך ומתי. תוכנית עסקית טובה תתבסס על שורה של הנחות יסוד מפורטות המגובות במחקר שוק ובנתוני אמת על מתחרים ועל הענף בו אתה פועל.
  6. תמחר בקפידה את המוצר ו/או השרות – מחיר המוצר או השירות מהווה את אחד השיקולים המרכזיים עבור הלקוח הפוטנציאלי. קבע מחיר תוך התחשבות בביקוש למוצר או השירות, מחירו אצל המתחרים, המיצוב אליו אתה שואף והערך הנתפס שלו.
  7. קבע יעדים ברורים – קבע יעדים ברורים לטווח הקצר והארוך. קביעת היעדים יכולה להתבצע על בסיס רבעוני, חצי שנתי, שנתי או רב שנתי. יעדים יכולים להיות יעדים "קשיחים" כמו יעדי מכירה ונתח השוק או יעדים "רכים" כדוגמת: גנריות, מודעות למוצר/שרות או בידול רגשי.
  8. בנה צוות מנצח – אחד החלקים החשובים ביותר בתוכנית. ההון האנושי. מפרט בפניי המשקיע בידי מי הוא שם את כספו.  ספר מי הם אותם האנשים להם אתה מעניק את אמונך ואיך הם עובדים ביחד.
  9. ייחס חשיבות מכרעת לתזרים המזומנים ולתקופת ההחזר על ההשקעה – ניתוח תזרים המזומנים הנובע מהפעילות העסקית הוא בעל חשיבות גבוהה יותר בעיני המשקיע וקודם לניתוח ההכנסות או רווח הנקי. ניתוח התזרים הוא שיקבע GO או NOGO.
  10. בנה תוכנית עסקית ריאלית – הערכה גבוהה מדי של המוצר ו/או השרות תעורר חשדות מידיים כבר בשלב תמצית המנהלים. כולנו יודעים שכשאנחנו מאוהבים – כל דיבור על פגם במושא אהבתנו נופל על אוזניים אטומות. הסימנים ל"אהבה ללא גבולות" כוללים קיבעון מחשבתי בתיאור המיזם, אובדן הראייה הביקורתית ויכולת השיפוט והתעלמות מסיכונים.  מסוכן להתאהב ברעיון! קשה, אבל בהחלט אפשרי, לשמור על מבט מפוקח לאורך כל הדרך.

קראו עוד על:

מדוע תכנית עסקית היא כה חיונית ומדוע מסוכן לוותר על הכנתה

חשוב מאוד לשמור על גמישות מחשבתית, לא לאבד את הראייה הביקורתית ואת יכולת השיפוט.

חיוניותה של תכנית עסקית

ניוזלטר זה, יזכיר, לאלו מבינכים ששכחו, מדוע תוכנית עסקית היא כה חיונית ומדוע מסוכן לוותר על הכנתה.
עבור עסקים חדשים, התוכנית העסקית מגדירה את הצורך במוצר ו/או בשירות, העומדים בבסיס היוזמה העסקית, מציגה את המבנה התומך בפעילות זו וחשוב מכל, את הפוטנציאל הגלום בפעילות.
עבור עסקים קיימים, מהווה התוכנית העסקית (תוכנית עסקית פנימית) בסיס לתקציב עבודה שנתי ורב שנתי, המגובש לאחר ניתוח מעמיק של הסביבה העסקית בה פועלת החברה.
תוכנית עסקית לפעילות קיימת חייבת מטבעה להתעדכן מעת לעת, ולהתאים עצמה למציאות המשתנה.
לחילופין, תוכנית עסקית נדרשת עבור חברה קיימת, במקרים בהם עולה צורך בשיפור ו/או בהתאמת תהליכים בחברה, או כאשר החברה עומדת בפני פעילות עסקית חדשה או הרחבת הפעילות העסקית הקיימת, ומבקשת לבצע בדיקת היתכנות מסודרת טרם ביצועה בפועל.
על מנת שרעיון עסקי יקרום עור וגידים, בין אם מדובר ברעיון להקמת עסק חדש או במסגרת פיתוח עסק קיים, או על מנת שעסק קיים ישמר הצלחתו לאורך זמן, עליו להתבסס על יסודות מוצקים של תכנון ארוך טווח והתנהלות עסקית מבוקרת וידועה מראש. "שמרנות" הינה אחת ממילות המפתח בכל הנוגע לעסקים ומשמעותה בהקשר העסקי היא חיובית ולא שלילית. מסמך התוכנית העסקית מהווה מתווה דרך ומצפן להמשך הדרך ולאורך זמן.
"חדשנות" ו"יזמות" גם הן מילות מפתח חשובות בעולם העסקי, ובהחלט ניתן ורצוי "לחשוב בגדול" בדרך להצלחה. אולם מרגע שנטלתם את היוזמה, ועשיתם את הצעד הראשון בדרך למימוש הרעיון או המיזם, גבו את המהלכים שלכם בתוכנית עסקית מפורטת ומהודקת, שתשמש נקודת התייחסות ועוגן בצמתי ההחלטה השונים, אליהם תיקלעו לאורך הדרך.
סיבות נוספות לחיוניותה של התוכנית העסקית:
  • מהווה מקור כח על בסיס ידע- היא מחייבת ביצוע מחקר ואיסוף מידע רב ככל האפשר, הנוגע למכלול ההיבטים העסקיים, החל ממידע לגבי הסביבה הגיאו-פוליטית בה פועל העסק, כגון חוקים, תקנות ורגולציות ואשר צפויה להשפיע על התנהלות העסק, דרך מידע לגבי הסביבה התחרותית ופוטנציאל השוק וכלה באיסוף נתונים מספריים קשיחים, שמטרתם לשפוך אור ולספק את 'השורה התחתונה' לגבי כדאיות פתיחת העסק או ביצוע המהלך העסקי.
  • יוצרת תחושת ודאות- זה נכון, תוכנית עסקיתכמו תחומים אחרים (רפואה למשל…) איננה מדע מדויק, אך קיומה מאפשר הליכה במסלול צפוי ובעיניים פקוחות לרווחה. היא מגדירה את האופק העסקי שלכם ומונעת את הצורך להתבסס על תחושות בטן כשבאים לאמוד את סיכויי ההצלחה של העסק, משום שהיא מספקת נתונים מספריים מדידים.
  • מצמצמת ומגדירה סיכונים- ההתנהלות בעולם העסקי כרוכה בהחלטות של סיכון מול סיכוי. כל השקעה כספית כרוכה בסיכון, מסוים והמשקיעים מודעים לכך היטב, אך ככל שהסיכון גבוה יותר אמור לגדול  גם הסיכוי – פוטנציאל הרווח. התוכנית העסקית מכמתת את הסיכון הקיים ביוזמה העסקית, וממחישה למולו את פוטנציאל הרווח: מציירת שחור על גבי לבן את הסיכון מול הסיכוי.
  • שפה אחידה- התוכנית העסקית משמשת כערוץ תקשורת יחודי, שהשפה, המונחים והקודים המשולבים בו ברורים הן ליזם והן למשקיע.
ההמלצה לכל יזם שלו רעיון חדשני למוצר, פרויקט, מיזם, שירות או פיתרון, היא לעבור תהליך מקדים של בחינה מדוקדקת וקפדנית. תהליך הבדיקה הזה, כאשר הוא מנוהל נכון, דורש השקעה מרובה של זמן ומשאבים, אולם השקעה זו משתלמת בוודאות – לא זו בלבד שיש בה כדי לצמצם את הסיכונים, הן של היזמים והן של המשקיעים, אלא שבעזרת בחינה יסודית של מכלול האספקטים ותכנון נכון, תזכו להגיע לשלב הגשמת החזון שלכם ולצפות בו הופך לעסק מצליח ובר קיימא, שאולי גם "ייצר" עבורכם קצת כסף…

תוכנית עסקית – צמצום הסיכון הגדלת הסיכוי

תוכנית עסקית איננה מדע מדויק, בדיוק כמו החיים עצמם.. יחד עם זאת היא יכולה לצמצם את הסיכון ביוזמה העסקית. אז איך בדיוק?

ישנם 2 תנאים מרכזיים אשר קיומם יסייע לכותב התוכנית המיומן לצמצמם את הסיכון ולהגדיל את הסיכוי;

התנאי הראשון – ניסיון.

ניסיון בשוק או בענף מסוים יכול לסייע להעריך מה יהיו התוצאות העסקיות של עסק חדש באותו ענף, הניסיון בהקשר הזה מסייע לנו להבין flow של הפעילות אותה אנו מתכננים להקים. לדוגמא: אם אתם יודעים מה פדיון כל המסעדות (טוב, כמעט כולן..) בין גדרה לחדרה..זה בוודאי יכול לתת אינדיקציה לגבי הפדיון המשוער במסעדה החדשה אשר ברצונכם להקים, כמובן בהנחה שאיכות המזון טובה לא פחות מזו של המתחרים.

התנאי השני – ניתוח רגישות.

ניתוחי רגישות מסייעים לנו לנתח משתנים קריטיים בתוכנית ששינוי בהם עשוי לקבוע go או nogo. לדוגמא: אחוז ה Ctr, של אפליקציות תלוי בלא מעט גורמים. כדי להבין מה שינוי ב Ctr יעשה לכמות ההורדות באפליקציה שלנו, יש לבצע ניתוח רגישות בשלשה תסריטים; ריאלי, פאסיבי ואופטימי, אם בתסריט הפסימי יש לנו go, זה אומר שאפשר לצאת לדרך. כאן משתלב התנאי הראשון – נסיון – במסגרתו על סמך היכרות אחוזי Ctr של אפליקציות אחרות , יהיה נכון לקבוע את אותוCtr במסגרת התסריט הריאלי.

תכנית עסקית ככלי לאיתור היתרון היחסי של העסק

החיים קצרים מדי כדי למכור מוצרים שאתה לא מאמין בהם

תכנית עסקית ככלי לאיתור היתרון היחסי של העסק

הסופר ואיש העסקים פטריק דיקסון אמר פעם: "החיים קצרים מדי כדי למכור מוצרים שאתה לא מאמין בהם". עסק המספק מוצר או שירות ואינו מאמין שיש לו יתרון מהותי ביחס למתחריו צפוי על פי רוב להתקשות בהשגת מטרותיו.
החיים המודרניים מציפים אותנו באינספור גירויים, דימויים, מוצרים ושירותים, באופן בו לעיתים קרובות קשה להבחין ולבחור ביניהם. ענפים רבים במשק; ענף המזון והמסעדנות, האופנה ואף המובייל, רוויים בעסקים הפועלים בהם ומתחרים זה בזה ע"י שינוי, שיפור וחדשנות מתמדת. עסקים שאינם מצליחים לנכס לעצמם יתרון יחסי בולט ביחס למתחריהם, לרוב מתקשים להגיע לתודעת וללב הצרכנים ואינם שורדים לאורך זמן.
יתרון יחסי הוא המרכיב בעסק אשר מבדל אותו מעסקים אחרים בשוק בעיניי הצרכן ומהווה יתרון עבור העסק, פעילותו והצלחתו. יתרון יחסי יכול לנבוע מיכולות גבוהות, טכנולוגיה חדשנית, שירותים ייחודיים, הזדמנויות עסקיות, ניסיון בתחום הרלוונטי ואף מקשרים ושותפויות עם גורמים שונים.
דוגמה טובה ליתרון יחסי היא מערך ההזמנות הדיגיטלי של פיצה דומינוס. פיצה דומינוס חיפשה לאורך תקופה ארוכה דרך לבדל עצמה ממתחרתה פיצה האט.  מחקר שערכה הרשת העלה כי מספר לקוחותיה הקונים פיצה בשנה דומה למספר הלקוחות של פיצה האט ועל אף שינויים שביצעה בחומרי הגלם לאורך השנים התקשתה להגדיל את מכירותיה. דומינוס זיהתה כי על אף התחרות העזה במכירות בין הרשתות הגדולות, אף רשת לא השכילה לפתח את מערך הזמנת המשלוחים שלה באינטרנט ובמובייל. הרשת השקיעה רבות בפיתוח אתר האינטרנט והאפליקציה שלה בדגש על חוויית המשתמש, פשטות ומהירות ביצוע המשלוח והיכולת לעקוב בזמן אמת אחר המשלוח. צעד זה נחל הצלחה כבירה, תרם רבות לשימור לקוחות החברה ותדירות הזמנת המשלוחים עלתה משמעותית. פעילות חדשנית זו אפשרה לדומינוס למתג עצמה כרשת המובילה במשלוחי פיצה, בעוד שמתחריה לא הצליחו לייצר לעצמם מוניטין דומה. שיפור מערך ההזמנות של הרשת היווה יתרון יחסי מובהק. גם המשקיעים לא נותרו אדישים למהלך עסקי זה אשר הביא ליצירת ערך בעסקי הליבה של החברה  וכיוצא בזה לעליה חדה במניותיה בין השנים 2010-2013 בכ-750%, בעוד שמניית פיצה האט עלתה רק בכ-51%. מובן שיתרון יחסי זה ימשיך להוות יתרון רק עם הרשת תצליח לשמר את מעמדה כמובילה בתחום.
מלבד קיומו של יתרון יחסי, על החברה לפעול כל שביכולתה כדי להדגיש יתרון זה בפעילות השיווק והפרסום שלה. טכנולוגיה פורצת דרך איננה מהווה יתרון במכירת מוצר, אלא אם הצרכן מודע לדבר קיום הטכנולוגיה וליתרונות שהיא מציעה לו. יש להדגיש כי פעילות שיווקית לבדה ללא ערך מוסף מהותי שיגבה אותה, ככל הנראה לא תניב פירות לאורך זמן.
לעיתים קרובות בעלי עסקים דוגלים באמונה שניתן לדבוק במה שכבר נעשה בחברות אחרות וממעיטים בחשיבות היתרון היחסי להצלחת העסק. לצד זאת, רבים אחרים מתקשים לאתר את היתרון היחסי של העסק ועקב כך מתקשים בגיוס משקיעים, יצירת שותפויות ובשיווק מוצרים ושירותים. תכנית עסקית הינה כלי מרכזי לאיתור ומיקוד היתרון היחסי של העסק, הדגשתו ומינופו לצורך השגת מטרות העסק העתידיות.