הדרך השלישית למימון המיזם הטכנולגי שלכם

/ב /על ידי

זקוקים למימון לפיתוח המוצר החדשני הבא?

יש לכם רעיון חדש?

אתם מעוניינים לפתח מוצר חדש כדי להגדיל את מרכזי הרווח של החברה?

אתם בוודאי זקוקים למימון כדי להפוך את הרעיון למוצר מסחרי.

או, כאן מתחילה הבעיה. מהם מקורות המימון האפשריים למימון פעילות התחלתית שכזו, פעילות שעדיין לא מניבה הכנסות, עדיין לא ניתן להציג אותה לאיש?

במקרה הטוב יש לכם תכנית עסקית או מצגת או אפליקציית דמה להצגת הרעיון, אך אין לכם יכולת להציג מוצר מושלם ועובד. אז איך תגייסו כסף לפיתוח הרעיון ???

קיימות מספר אופציות אותן נסקור להלן:

  1. נטילת הלוואה מהבנק – יהיה לכם קצת קשה לשכנע את הבנקאי לממן מוצר שעדיין נמצא בחיתוליו. יהיה קשה להסביר לו על מודלים עיסקיים חדשניים שאינו מכיר, טכנולוגיות עתידניות, אפליקציות כל-יכולות וכדומה שיניבו הכנסה בעוד שנתיים שלוש. נניח, שהצגתם תכנית עסקית מדהימה, הראיתם סרטוני וידאו מדליקים שמציגים את המוצר, הצגתם גרפים לגבי צמיחה עתידית מהירה והצלחתם לשכנע את הבנקאי לאשר לכם הלוואה. כעת מתחילה הצרה הגדולה יותר. לצורך קבלת ההלוואה עליכם להיות ערבים באופן אישי להחזר ההלוואה ולהציג בטחונות. במידה ונטלתם את ההלוואה, אך לא עמדתם ביעדי הפיתוח שהצבתם מכל סיבה שהיא, עדיין עליכם להחזיר את כספי ההלוואה פלוס ריבית. גם הלוואות בערבות המדינה מספקות ערבות חלקית ועדיין על מנהלי החברה להיות ערבים באופן אישי להחזר ההלוואה. ישנם מנכ"לים שנאלצו למכור את רכושם הפרטי על מנת להחזיר הלוואות שנטלו. הלוואה בנקאית אומנם מאפשרת גיוס כספים מהיר יחסית , אך טומנת בחובה סיכון אישי רב למנהלי החברה. מסיבה זו, מרבית המנהלים נמנעים מנטילת הלוואות בנקאיות.
  2. קבלת השקעה ממשקיעים פרטיים או מקרנות הון-סיכון. השקעה היא בדיוק כלי המימון שלו אתם זקוקים כדי לעבור את שלב הפיתוח. אתם מציגים את הרעיון בפני אנשי הקרן שבדרך כלל בקיאים בתחומי החדשנות השונים. מראים להם את התכנית העסקית שלכם ומנסים לשכנע אותם שזהו החד-קרן הגדול הבא. אתם מכתתים רגליכם בין עשרות משקיעים וקרנות שפוגשים בכל חודש עשרות יזמים כמותכם עד שלבסוף אתם מצליחים לקבל פגישה מיוחלת עם משקיע. לאחר פגישה כזו קיימות בדרך כלל שתי אופציות:
  • האופציה הפחות טובה – המשקיע אהב את הרעיון שלכם (אולי לא, אך היה מנומס…) אבל איננו מוכן לקחת את הסיכון ולממן מוצר שלא ברור שיש לו התכנות טכנולוגית או התכנות מסחרית. הוא שולח אתכם הביתה להמשיך בעבודה, ומבטיח שכאשר יהיה בידיכם מוצר וכאשר תהיינה לכם קצת מכירות מוצלחות אז תפנו אליו שוב והוא ישקיע בכם בשמחה… (גם אני)
  • האופציה הטובה – המשקיע התאהב ברעיון שלכם והחליט להעמיד לרשותכם את המימון לו אתם זקוקים. מעולה! בשלב זה מתחיל המשא ומתן מול המשקיע לגבי נתח החברה/מוצר שיעבור לרשותו. ככל ששלב ההשקעה מוקדם יותר, הסיכון אותו נוטל המשקיע גדול יותר ולפיכך דורש נתח גדול יותר מהחברה. אתם, שהמצאתם את הרעיון, תמצאו את עצמכם לבסוף עם אחוזים מועטים בחברה שהקמתם ולעיתים קרובות אף ללא שליטה בחברה. האם זו אכן "האופציה הטובה" עבורכם?
  1. מענק ממשלתי. ממשלות בכל העולם מעמידות כספי מענקים לרשות מיזמים חדשים כדי לסייע להם לצלוח את שלבי ההיתכנות והמסחור הראשוניים. באמצעות מענקים אלה מטפחות הממשלות את המיזמים בתקווה שיבשילו לכלל חברות מצליחות וכך תרוויח המדינה מקומות עבודה לאזרחים, מפעלי יצור, הכנסות ממיסים והכנסות מיצוא. המדינה מממנת את המיזם בשלבים הקריטיים שלו בתקווה להיות שותפה להצלחתו בעתיד. כל מי שעשה אקזיט יודע היטב איך בין-לילה הופכת רשות המיסים לשותפה שלו וחוגגת את הצלחתו.

אולם, בין כל האופציות שהוצגו לעיל זוהי האופציה העדיפה. אם החברה מציגה רעיון חדשני היא מקבלת מימון גם אם אין לה מוצר להציג וגם אם עדיין אין לה לקוחות. במידה והחברה לא מצליחה להרים את המיזם ולייצר הכנסות היא אינה צריכה להחזיר את כספי המענק. וחשוב יותר – המדינה אינה לוקחת שום נתח מהחברה. אחזקות המייסדים לא משתנות  ולא מתדלדלות בעקבות קבלת המענק. אומנם הדרך עד לקבלת המענק כרוכה בתהליך של כתיבת בקשה רהוטה ומשכנעת בהתאם לבקשת הקרן והעמדת תקציב מנומק היטב עבור המיזם,  אך זה שווה את המאמץ מאחר שבסופו מתקבל המימון הנחשק המאפשר לצאת ממצב הקיפאון והמרדף אחר משקיעים  ולקדם את הרעיון החדשני.

רבים אינם מודעים לקיומה של אופציית המענקים הממשלתיים שסייעה לחברות רבות לצלוח את שלבי הפיתוח הראשוניים. אנו ממליצים לקחת בחשבון את המענקים הללו כאשר מתחילים בתהליך של גיוס כספים למימון הרעיונות שאולי יום אחד ישנו את עולמנו.

ובהקשר הזה,

אנחנו שמחים לבשר לכם על פעילות חדשה שלנו שנועדה לסייע לכם בגיוס כספים עבור החברות שלכם דרך קרנות המענקים הללו.

NDF מסייעת לחברות בגיוס מענקים מגופים ממשלתיים (כגון :האיחוד האירופאי, הרשות לחדשנות, קרנות דו-לאומיות ועוד).

הקמנו את NDF (www.NonDilutiveFunding.com ) כדי לקדם פרויקטים חדשניים במטרה להפוך אותם למוצרים ושירותים מצליחים.

 

תוכנית עסקית עבור מסלול משרד הכלכלה

/ב /על ידי

אחד השימושים השכיחים ביותר לשימוש בתוכנית עסקית הוא תוכנית הנכתבת למטרת קבלת סיוע ממשרד הכלכלה . משרד הכלכלה מציע מסלולי סיוע[1] רבים ומגוונים, להלן העיקריים שבהם:

  • עידוד השקעות הון ויזמות כלכלית – המסלולים מושתתים על חוק עידוד להשקעות הון. החוק נועד לעודד השקעות הון ויזמות כלכלית באזורי פיתוח;
  • מסלולי תעסוקה – מטרתם לסייע בקליטת עובדים חדשים במגוון מסלולים מנהליים;
  • מסלולים ירוקים – מענקים והטבות לפרויקטים המסייעים להפחתת פליטת גזי חממה, להתייעלות אנרגטית ולחיבור למערכת חלוקת גז טבעי;
  • מסלולים מיוחדים – סיוע לבנייה, הפקת סרטים, התקפות סייבר ותחרות בשווקים מקומיים -.

כמו כן, ישנם מסלולים נוספים של משרד התעשייה תחת מנהל אזורי תעשייה.

כתיבת תוכנית עסקית לאחד ממסלולים אלו, דורשת מספר בדיקות מקדימות:

  • בדיקת מטרת המסלול – האם היא תואמת את ההשקעות אותן החברה צפויה לבצע. למשל: במסלול מענקים הדגש הוא על השקעות הון בציוד. במידה והחברה מעוניינת להחליף חלק מהציוד בציוד קיים – ההשקעה אינה תואמת את המסלול.
  • עמידה בתנאי סף – למרבית המסלולים של משרד הכלכלה ישנה הוראת מנכ"ל או חוק עליו מושתת המסלול. באתר משרד הכלכלה ניתן לבדוק את תנאי הסף של כל מסלול. לפני שניגשים יש לבדוק האם החברה עומדת בתנאי הסף של המסלול.

למשל:

  • מסלול להגדלת הפריון (הוראת מנכ"ל 4.44) הוא מסלול המסייע לתעשייה בהעלאת פריון העבודה בענפים השונים. על מנת לעמוד בתנאי הסף על המפעל להיות ממוקם באזורי עדיפות לאומית. כמו כן, המסלול דורש יועץ מלווה/אנשי מקצוע מתוך החברה בעלי ניסיון רלוונטי אשר מפורט בנוהל של אותו מסלול.
  • מסלולי תעסוקה – מסלולי תעסוקה בד"כ מתמקדים באוכלוסיות ששיעור השתתפותן בשוק התעסוקה נמוך או בעובדים אשר מגוריהם ממוקמים באזורי פיתוח.

בעת כתיבת התוכנית העסקית חשוב לשמור על כתיבה עניינית ולכלול את הפרטים הבאים:

  • המצב הקיים של העסק
    • מתי העסק התחיל את פעילותו העסקית;
    • תחומי הפעילות של העסק – במידה וישנם מספר תחומי פעילות רצוי לציין התפלגות הכנסות;
    • במידה וישנם מספר אתרי פעילות רצוי לציין זאת. כמו כן, יש לציין אילו השקעות יבוצעו בכל אתר;
    • לקוחות עיקריים של החברה;
    • הענף בו פועלת החברה – גודל הענף ומתחרים בולטים.
    • רקע על אנשי המפתח של החברה (בעלים, מנכ"ל, סמנכ"ל כספים, מנהל תפעול).
    • חברות קשורות – תיאור תמציתי המתאר את הפעילות של החברה ואת הקשר בין החברות.
  • פירוט של ההשקעות הצפויות (בהתאם למסלול אליו ניגשת החברה)
    • השקעות הוניות בציוד
      1. במידה ומדובר בחברה שעיקר פעילותה היא פעילות ייצורית יש לפרט את ההשקעות בציוד אותן היא מתעתדת לבצע – שלבי תהליך הייצור הנוכחי, כיצד ההשקעה משפיעה על תהליך הייצור הקיים (מבחינת כמות עובדים וכושר ייצור), כיצד זאת תתרום להכנסות של העסק.
      2. כאשר חברה מעוניינת להכניס קו ייצור בתחום פעילות חדש – יש להציג ניתוח כלכלי המפרט מדוע החברה בוחרת להיכנס לתחום זה. על הניתוח הכלכלי לכלול סקירת שוק קצרה ותמצית הכוללת סימוכין, הכנסות צפויות (כולל הנחות).
    • תחזית כלכלית הכוללת הנחות מפורטות
      1. הכנסות – התפלגות מוצרים/שירות ומחיר מכירה של כל מוצר/שירות.
      2. הוצאות-
        1. עובדים – פירוט עובדים לפי מחלקות ועלויות שכר צפויות;
        2. עלויות חרושת וקניות;
        3. הוצאות שיווק ומכירה;
        4. הוצאות מימון ופחת.

במידה ומדובר בפעילות חדשה, רצוי להשוות לנתונים של חברות קיימות.

  • השקעות לשיפור המצוינות התפעולית – השקעות עבור שיפור תהליכי ניהול, תכנון, מדידה ובקרה.
  • שדרוג והשבחה של ההון האנושי –על ידי השקעה בהדרכות עבור עובדי החברה על תפעול ציוד ומערכות מתקדמות.
  • תוכנית מימון המתייחסת להיקף השקעות שהוצגו- היקף ההון העצמי שיושקע על ידי החברה/הבעלים של החברה (כולל אסמכתאות)
  • התייחסות לרגולציה בתחום ופירוט הפעולות שהחברה מבצעת על מנת לעמוד בהתאם לרגולציה.
  • רצוי לציין אם לחברה ישנו תקן ISO או תקנים נוספים הרלוונטיים לתחום הפעילות של החברה.

לסכום, תוכנית עסקית הנכתבת למטרת קבלת מענק שונה בתוכנה ובמבנה שלה מתוכנית עסקית למטרת גיוס הון ממשקיעים פרטיים, תמורת מניות. וכפי שכבר כתבנו בעבר, תוכנית עסקית טובה נכתבת בכפוף למטרות אשר לשמן היא נכתבה.

בהצלחה 😊

[1] על בסיס: אתר משרד הרשות להשקעות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה: פירוט מסלולי סיוע