תוכנית עסקית כבסיס להסכם מייסדים

אז יצאתם לדרך עסקית חדשה, כתבתם תוכנית עסקית, אבל כבר במהלך כתיבתה הרגשתם שצריך לסגור כמה "פינות" לא סגורות ביניכם. מחלוקות שונות נתגלו באופן בו אתם רואים את המוצר, את השוק ובעיקר סביב הגדרת התפקיד שלכם.

כתבנו רבות על חשיבות הצוות שמוביל את המיזם וכמה עדיף רעיון בינוני עם צוות חזק מאשר רעיון גאוני עם צוות בינוני. אבל האם הגדרתם באמת איך תעבדו יחד?

אז תחילה, נעשה קצת סדר בהגדרות;

הסכם מייסדים הוא כלי להסדרת היחסים בין הצדדים ואין חובה חוקית לכתוב אותו.

הסכם שותפות נוגע להתאגדות בשותפות בלבד, שהיא צורת התאגדות שונה מהתאגדות כחברה. תקנון חברה הוא מסמך יסוד הדרוש לצורך פתיחת חברה אצל רשם החברות (בין אם פרטית או ציבורית).

אז למה להשקיע בכתיבת הסכם המייסדים אם אין חובה חוקית לכתוב אותו?

חברים ככל שתהיו, חשוב להפריד בין Business ו Pleasure . מומלץ מאוד לכתוב את ההסכם כבר בראשית הדרך המשותפת (אף טרם הקמת החברה באופן רשמי). ההסכם מייצר סדר, וודאות, תיאום ציפיות בין המייסדים ובעיקר מונע וויכוחים ומחלוקות במעלה הדרך (או במורד…).

הסכמי מייסדים גנריים קיימים ברשת, אבל חשוב לזכור שלכל מיזם יש את הייחודיות שלו. לכן, אפשר בהחלט לקבל השראה מההסכמים הגנריים, אבל מומלץ לכתוב הסכם המיועד עבורכם ועונה על הצרכים הייחודיים שלכם.

אז מהם הסעיפים הנפוצים שניתן לכלול בהסכם שלכם ואיזה זכויות סעיפים אלו מעניקים?

  • חלוקת תפקידים והתחייבויות בין היזמים – מאפשר ייעול פנים ארגוני, מקסום משאבים קיימים והגדרות תפקידים ברורה אשר מקלה על הניהול השוטף.
  • מנגנון יישוב סכסוכים – מומלץ להוסיף סעיף גישור ובוררות על מנת להגיע לפשרות מהר יותר. כמו כן מומלץ להגדיר מנגנון פירוק – הנפוץ הוא מנגנון BMBY((Buy Me Buy You, כלומר קנה אותי או שאני אקנה אותך ע"פ המחיר שאציע.
  • הגדרת חלוקת הון המניות בין המייסדים/השותפים למיזם.
  • סכומי ההשקעה של כל יזם וכן תקציב כולל – חשוב ומבוסס בין השאר על ממצאי התוכנית העסקית.
  • מנגנוןVesting או Reverse-Vesting- מנגנון זה קובע מה החלק היחסי שיזם יקבל אם יעזוב טרם הבשלת המניות.
  • אנטי דילול- (anti-dilution)- כשם הזכות, כן היא – מגנה על יזם/משקיע מפני דילול אחזקותיו בעקבות השקעה חדשה בחברה ע"פ שווי נמוך יותר.
  • זכות מצרנות (Preemptive right)- במידה והחברה מנפיקה מניות נוספות עבור משקיעים בסבבי הגיוס הבאים, זכות זו מקנה לבעלי מניות נוכחיים לשמור על שיעור אחזקתם בחברה באמצעות קניית מניות באופן יחסי לגודל אחזקתם.
  • זכות סירוב ראשונית – לפני שבעל מניות זכאי למכור את מניותיו לצד שלישי החיצוני לחברה, הוא חייב להציע לשאר בעלי המניות בחברה לרכוש אותן.
  • זכות הצטרפות Co-Sale)) – התחייבות חוזית המשמשת להגנה על בעל מניות מיעוט, בדרך כלל בעסקת הון סיכון. אם בעל מניות רוב מוכר את חלקו, זה מאפשר לבעל מניות המיעוט את הזכות להצטרף לעסקה ולמכור את מניות המיעוט שלו בחברה.
  • אי תחרות= אוסרת על יזם להקים מיזם מתחרה.
  • הסכמי סודיות למיניהם (NDA, הסכמי רישוי וכו').
  • המחאת קניין רוחני והגדרת האמצעים להגנה עליו (סוד מסחרי/ פטנט).
  • מבנה דירקטוריון ומודל קבלת ההחלטות של החברה שתקום (רוב רגיל/ מיוחד/ פה אחד), בהתאם לחוק החברות ולתקנון. כמו כן כדאי להגדיר את אופן מינוי חברי הדירקטוריון, וזאת בעיקר לאור העובדה שלדירקטוריון השפעה מכרעת על דרך פעילותה של החברה.

 

זכרו – הסכם זה נכתב על ידכם (או ע"י איש מקצוע שמלווה אתכם) ולכן הוא נתפר למידותיכם. נצלו זאת בתבונה, תבנו לעצמכם קרקע יציבה לשיתוף הפעולה שאתם יוצרים. קחו בחשבון שככל שתסדירו יותר סוגיות, כך יהיה קל יותר להתנהל בשוטף כשדברים מוגדרים וברורים לכם וכך גם יהיה קל יותר להיחלץ ממשברים ומחלוקות שיגיעו.

במסגרת תהליך הכנת תוכנית עסקית מקצועית, עולות לדיון כמעט כל הסוגיות הרלוונטיות שהזכרנו כאן ומתקבלות החלטות מסחריות בנוגע להמשך הדרך, אותן יש לתרגם למסמך משפטי המחייב את כל הצדדים למיזם.

בהצלחה 🙂

 

שנת 2021 – רבעון אחרון בפתח – איך נראית התוכנית העסקית שלך?

רבעון אחרון בפתח  – מה עכשיו?

אז יכול להיות שבתוכנית העסקית שכתבת בתחילת השנה הלא צפויה הזו דווקא כן נתת ביטוי לעונתיות הקיצונית המייחדת את מדינת ישראל בחודשים יולי-אוגוסט-ספטמבר, עונתיות שבשנים מסוימות גולשת גם לאוקטובר. אולי אפילו התייחסת לאפשרות הדי סבירה, הקשורה לשכונה בה אנו מתגוררים, שתפרוץ כאן איזושהי מלחמה על הדרך או לכל הפחות מבצע צבאי. יכול להיות שאפילו צפית שתהינה בחירות נוספות בדמוקרטיה הייחודית האופיינית רק לנו, בחירות שיעצרו תקציבים, מכרזים והשקעות. ולבסוף אולי אפילו הערכת שהקורונה לא תסתיים כל כך מהר ושיבוא עלינו גל, ועוד גל ועוד אחד…

 

אז כן, אנחנו בפתחו של הרבעון האחרון של השנה המאתגרת ויוצאת הדופן הזו, שנה בה חלק גדול מהתוכניות שעשית, לא התממשו בדיוק כמו שרצית…

אז מה עכשיו? מה כן ניתן לעשות על מנת לחזור ליעדים שבתוכנית העסקית שלך בכל הכוח ולפצות על התקופה האבודה הזו?

הנה חמש המלצות שבהחלט יוכלו לסייע;

  1. עדכון התוכנית העסקית שלך

כאמור, מה לא היה לנו בשנתיים האחרונות בעצם. ברור לגמרי שהמציאות העסקית של רובנו קיבלה כיוון חדש, אין זה משנה אם אתם סטארט אפ בתחום ה fintech, חברת תיירות, מסעדה או בעלים של נדל"ן מסחרי מניב. הכול כאן ובעולם השתנה. עדכונה של התוכנית העסקית שלכם היא צעד מתבקש. אתם יכולים לעשות את זה בעצמכם או להיעזר בגורם חיצוני. תוכנית עסקית חייבת להתאים לנסיבות כתיבתה ולרוח התקופה. אז אספו את הצוות ותתחילו לתקף את המציאות, התוצאה תמיד, צריכה לבוא לידי ביטוי במספרים ובתקציבי העבודה העתידיים שלכם.

  1. Follow up

זה בדיוק הזמן לפתוח את ה CRM שלכם ולבדוק איפה עומדים תהליכי מכירה שהתחלתם לפני כל השקט הזה של החגים. FU ללקוחות אשר קבלו הצעת מחיר לפני או במהלך תקופת החגים יתקבל בד"כ בהערכה גדולה ע"י הלקוחות הפוטנציאליים שלכם גם אם התשובה להמשך עבודה משותפת תהיה שלילית.

  1. תקציבי פרסום ושיווק

להגדיל או להמתין? להגדיל! זו העת להשקיע שוב בתקציבי פרסום ושיווק, בדיגיטל ובכלל, אבל גם אז חשוב לעשות זאת בחוכמה. פלטפורמות דיגיטליות רבות, פייסבוק לדוגמא, הפכו בחודשים האחרונים לפחות אפקטיביות וזאת בעיקר כתוצאה מעדכון שעשתה Apple  במערכת ה IOS שלה. עדכון אשר שינה את האופן בו מפרסמים מטרגטים לקוחות פוטנציאליים. מפרסמים רבים מדווחים על ירידה בפניות בעיקר בעולמות המסחר האלקטרוני, אך לא רק.

  1. כוח אדם

מתי לאחרונה בחנתם את מבנה כוח האדם שלכם וכיוצא בזה את עלויות השכר, מה מספר העובדים האופטימלי עבורכם, האם אתם משלמים גבוה או בכלל נמוך ביחס לשוק, מהי רמת יעילותם של עובדיכם, האם הם עומדים במשימות שלהם בהצלחה, האם עודכנו עבורם מדדים להצלחה, מה יחסכם ארוך הטווח אליהם, מה מידת הלויאליות שלהם אליכם ואל הארגון, כיצד ניתן לשדרג את יכולותיהם המקצועיות, דרך הכשרה פנימית או חיצונית.

  1. צרכי אשראי

חלק גדול מהעסקים נקלעו למצוקה תזרימית בחודשים האחרונים הנובעת מהעובדה שהחזרי הקרן על הלוואות הקורונה התחילו לרדת. עד היום רב ההלוואות היו הלוואות בלון, במסגרתן שולמה רק הריבית, בחודשים האחרונים גם זה השתנה. אז זה הזמן לפגישה עם הבנק או עם המשקיע וזאת במטרה לבחון את אפשרויות המימון העתידיות שלכם.

 

בהצלחה 🙂

איפה הכסף?

השלב הראשון במסגרת הכנת תוכנית עסקית פנימית המיועדת בעיקר לשיפור ביצועיה העסקיים של החברה, הנו ניתוח המצב הקיים. בניתוח המצב הקיים יש לבחון תוצאותיה העסקיות של החברה במהלך השנים האחרונות. ניתוח זה מתבצע באמצעות בחינת הדוחות הכספיים המבוקרים של החברה, חומרים מהנהלת חשבונות הכוללים מאזן בוחן, כרטסת, דוח תמחיר עובדים, דוחות מע״מ וכד.

במקרים רבים, מתקבל מצג מפתיע למדי; הדוח הכספי של החברה מצביע על רווח משמעותי ואילו הבעלים של החברה מתלונן על לחץ תזרימי כזה אשר מצריך קשר כמעט יומיומי עם הבנק.

אז איך זה קורה או במילים אחרות, איפה הכסף?

בהנחה שהדוחות הכספיים אכן משקפים את המציאות העסקית-כלכלית של החברה… ועל מנת להשיב על שאלה זו יש לנתח בקפידה את תזרים המזומנים של החברה ולא רק את דוח רווח והפסד.

התזרים כולל התייחסות למס׳ מרכיבים אשר יספקו לנו תשובות ברורות לאן נעלם רווח של כמה מאות אלפי שקלים ומדוע איננו רואים אותו בחשבון הבנק.

הכותרת לכל אותם אלמנטים המשפיעים על התזרים היא ׳ההון החוזר׳. ההון החוזר מורכב בגדול משינוי ביתרת לקוחות, יתרת ספקים ומלאי.

אם יתרת הלקוחות עלתה משמעותית יותר מהעליה ביתרת הספקים, כלומר חייבים לנו יותר ממה שאנחנו חייבים לאחרים, אז הכסף ״יושב״ אצל הלקוחות שלנו במקום בחשבון הבנק וכדי ״להפגש״ איתו, יש להגביר את מאמצי הגבייה שלנו. במידה ויתרת הספקים ירדה משמעותית, זה אומר שהתחלנו לשלם לספקים שלנו טוב יותר. במקרה כזה יש לבדוק למה ואולי לבקש הנחה בגין שיפור תנאי התשלום לספקים שלנו. בהקשר הזה יש לומר כי בד"כ עם הגידול במחזורי ההכנסות גדל גם ההון החוזר ואם העסק בריא, אז כנראה שיתרת הלקוחות תגדל יותר מיתרת הספקים וזאת בהנחה שאנחנו מוכרים ברווח..

במקרים בהם העסק מחזיק מלאי, יתכן מצב שהמלאי שלנו מנופח, חלקו אולי אינו פעיל או מת ואז הכסף שלנו ״שוכב״ במחסנים. במקרה כזה יש לבחון האם כדאי להוציא חלק מהפריטים למכירה בהנחה וכך לייצר תזרים מזומנים מיידי או כמעט מיידי.

במקרים אחרים, הכסף נמצא בכלל בסעיף השקעות, אשר כידוע מקבל ביטוי חלקי בדוח רווח והפסד של החברה, דרך סעיף הפחת. לדוגמא רכשנו מחשב ב 5,000 ש״ח, הכסף ירד בבנק, אבל דוח רווח והפסד מראה הוצאה של 1/3 מהסכום בלבד.

חברות עתירות פעילות השקעה עשויות להציג רווח אבל תזרים שלילי. לא מדובר רק בחברות יצרניות, גם חברות טכנולוגיה אשר עוסקות בפיתוח ומסווגות חלק מההוצאות לסעיף השקעות.

לסכום, בפעם הבאה שרו״ח שלכם אומר לכם שהרווחתם בשנת המס האחרונה חצי מיליון שח, על מחזור של 10 מיליון ש״ח תבקשו להתעמק בתזרים המזומנים שלכם ולטפל בפער בין הרווח מפעילות שוטפת לבין תזרים המוזמנים הנקי. טיפול שכזה צריך להתרחש באופן שוטף. לצד ניהול תקציבי עבודה מסודרים ומעקב אחר ביצועי התוכנית העסקית שלכם, חשוב יהיה לבצע מעקב אחר השינויים בתזרים המזומנים שלכם.

 

בהצלחה 🙂

 

תוכנית עסקית כבסיס להערכת שווי חברה

הסיבה העיקרית להכנת הערכת שווי לחברה פעילה היא בד״כ ברצון בעלי המניות למכור את החברה או להכניס שותף פיננסי או אסטרטגי.

המתודולוגיה הקובעת את שווי החברה היא שיטת ה DCF ומודל הצמיחה של גורדון. ע"פ שיטה זו בונים תחזית עתידית לפעילות העסקית, כזו שמתבססת בחלקה על תוצאות העבר, מגמות בשוק והדרך בה החברה מתכננת להתמודד עם האתגרים הללו. מתחזית הרווח וההפסד שנבנה נגזור  תזרים מזומנים עתידי, את התזרים נהוון (נביא לערך של היום) ונניח, בד"כ יש לומר, כי הפעילות תמשיך לפעול גם בעתיד הרחוק, מעבר ל 4-5 שנים ואת שוויה לטווח הארוך נעריך ע"פ מודל הצמיחה של גורדון.

שיטה זו מיטיבה בד״כ דווקא עם הצד המוכר כיוון שהיא מבוססת על תחזית עתידית כאמור. תחזית שכזו נבנית באופן דומה למדי לאופן בו נקבע את הנחות היסוד לתוכנית העסקית הרב שנתית שלנו.

אז מדוע היא כה מיטיבה עם הצד שמוכר?

הסיבה העיקרית לכך היא התבססותה על מה שיהיה ולא בהכרח על מה שכבר היה. כלומר גם אם בשנות הפעילות האחרונות התוצאות הכספיות של חברה זו או אחרת אינן מזהירות, מספיק שבנינו תחזית שמסבירה בצורה אינטליגנטית ולוגית כי באמצעות התוכנית העסקית (למדריך לכתיבת תוכנית עסקית) שבנינו נוכל להביא לתוצאות כספיות שיביא ליצירת ערך משמעותי נוכל להצדיק שווי כזה או אחר. האתגר בהפיכת פעילות עסקית מאוזנת במקרה הטוב או מפסידה במקרה הגרוע לפעילות עסקית רווחית אשר תביא לתזרים מזומנים חיובי אינו פשוט אך הוא בהחלט אפשרי.

בצד השני, הצד של הקונה, יישב כלכלן או רו״ח שירצה להיצמד לתוצאות העבר או לפחות ההווה. טיעונים כמו הנייר סובל הכול והכי קל להראות תחזית ורודה שלא בטוח תתממש יהיו שכיחים ביותר.

כמו כל עסקה בין קונה מרצון למוכר מרצון, האמת תהיה כנראה איפשהו באמצע והשווי שיקבע יהיה בין תוצאות העבר לתחזית העתידית.

על שני הצדדים לבחון היטב את הנחות התוכנית העסקית שתהווה כאמור בסיס להערכת השווי ולדון עניינית בהתכנות העסקית של תחזית זו. שני הצדדים, במיוחד זה של הקונה, יבצעו ניתוחי רגישות למשתנים קריטיים בתוכנית ויציגו בסופו של דבר תסריט ריאלי, תסריט אופטימי ותסריט פאסימי.

אחת הדרכים השכיחות של הקונה להתגבר על תשלום עבור שווי מנופח היא לקבוע UPSIDE על עמידה בביצועים עסקיים עתידיים אשר נוסחו ונקבעו ע״י המוכר בתוכנית העסקית שבנה בעצמו או עם יועציו.

בסופו של דבר צריך לזכור כי אף קונה לא יקנה חברה מפסידה אם הוא אינו רואה פוטנציאל עסקי עתידי ומשמעותי בפעילותה העסקית ואף מוכר לא ימכור בנזיד עדשים חברה אשר פריצת הדרך העסקית שלה היא ממש מעבר לפינה.

 

 

הדרך השלישית למימון המיזם הטכנולגי שלכם

זקוקים למימון לפיתוח המוצר החדשני הבא?

יש לכם רעיון חדש?

אתם מעוניינים לפתח מוצר חדש כדי להגדיל את מרכזי הרווח של החברה?

אתם בוודאי זקוקים למימון כדי להפוך את הרעיון למוצר מסחרי.

או, כאן מתחילה הבעיה. מהם מקורות המימון האפשריים למימון פעילות התחלתית שכזו, פעילות שעדיין לא מניבה הכנסות, עדיין לא ניתן להציג אותה לאיש?

במקרה הטוב יש לכם תכנית עסקית או מצגת או אפליקציית דמה להצגת הרעיון, אך אין לכם יכולת להציג מוצר מושלם ועובד. אז איך תגייסו כסף לפיתוח הרעיון ???

קיימות מספר אופציות אותן נסקור להלן:

  1. נטילת הלוואה מהבנק – יהיה לכם קצת קשה לשכנע את הבנקאי לממן מוצר שעדיין נמצא בחיתוליו. יהיה קשה להסביר לו על מודלים עיסקיים חדשניים שאינו מכיר, טכנולוגיות עתידניות, אפליקציות כל-יכולות וכדומה שיניבו הכנסה בעוד שנתיים שלוש. נניח, שהצגתם תכנית עסקית מדהימה, הראיתם סרטוני וידאו מדליקים שמציגים את המוצר, הצגתם גרפים לגבי צמיחה עתידית מהירה והצלחתם לשכנע את הבנקאי לאשר לכם הלוואה. כעת מתחילה הצרה הגדולה יותר. לצורך קבלת ההלוואה עליכם להיות ערבים באופן אישי להחזר ההלוואה ולהציג בטחונות. במידה ונטלתם את ההלוואה, אך לא עמדתם ביעדי הפיתוח שהצבתם מכל סיבה שהיא, עדיין עליכם להחזיר את כספי ההלוואה פלוס ריבית. גם הלוואות בערבות המדינה מספקות ערבות חלקית ועדיין על מנהלי החברה להיות ערבים באופן אישי להחזר ההלוואה. ישנם מנכ"לים שנאלצו למכור את רכושם הפרטי על מנת להחזיר הלוואות שנטלו. הלוואה בנקאית אומנם מאפשרת גיוס כספים מהיר יחסית , אך טומנת בחובה סיכון אישי רב למנהלי החברה. מסיבה זו, מרבית המנהלים נמנעים מנטילת הלוואות בנקאיות.
  2. קבלת השקעה ממשקיעים פרטיים או מקרנות הון-סיכון. השקעה היא בדיוק כלי המימון שלו אתם זקוקים כדי לעבור את שלב הפיתוח. אתם מציגים את הרעיון בפני אנשי הקרן שבדרך כלל בקיאים בתחומי החדשנות השונים. מראים להם את התכנית העסקית שלכם ומנסים לשכנע אותם שזהו החד-קרן הגדול הבא. אתם מכתתים רגליכם בין עשרות משקיעים וקרנות שפוגשים בכל חודש עשרות יזמים כמותכם עד שלבסוף אתם מצליחים לקבל פגישה מיוחלת עם משקיע. לאחר פגישה כזו קיימות בדרך כלל שתי אופציות:
  • האופציה הפחות טובה – המשקיע אהב את הרעיון שלכם (אולי לא, אך היה מנומס…) אבל איננו מוכן לקחת את הסיכון ולממן מוצר שלא ברור שיש לו התכנות טכנולוגית או התכנות מסחרית. הוא שולח אתכם הביתה להמשיך בעבודה, ומבטיח שכאשר יהיה בידיכם מוצר וכאשר תהיינה לכם קצת מכירות מוצלחות אז תפנו אליו שוב והוא ישקיע בכם בשמחה… (גם אני)
  • האופציה הטובה – המשקיע התאהב ברעיון שלכם והחליט להעמיד לרשותכם את המימון לו אתם זקוקים. מעולה! בשלב זה מתחיל המשא ומתן מול המשקיע לגבי נתח החברה/מוצר שיעבור לרשותו. ככל ששלב ההשקעה מוקדם יותר, הסיכון אותו נוטל המשקיע גדול יותר ולפיכך דורש נתח גדול יותר מהחברה. אתם, שהמצאתם את הרעיון, תמצאו את עצמכם לבסוף עם אחוזים מועטים בחברה שהקמתם ולעיתים קרובות אף ללא שליטה בחברה. האם זו אכן "האופציה הטובה" עבורכם?
  1. מענק ממשלתי. ממשלות בכל העולם מעמידות כספי מענקים לרשות מיזמים חדשים כדי לסייע להם לצלוח את שלבי ההיתכנות והמסחור הראשוניים. באמצעות מענקים אלה מטפחות הממשלות את המיזמים בתקווה שיבשילו לכלל חברות מצליחות וכך תרוויח המדינה מקומות עבודה לאזרחים, מפעלי יצור, הכנסות ממיסים והכנסות מיצוא. המדינה מממנת את המיזם בשלבים הקריטיים שלו בתקווה להיות שותפה להצלחתו בעתיד. כל מי שעשה אקזיט יודע היטב איך בין-לילה הופכת רשות המיסים לשותפה שלו וחוגגת את הצלחתו.

אולם, בין כל האופציות שהוצגו לעיל זוהי האופציה העדיפה. אם החברה מציגה רעיון חדשני היא מקבלת מימון גם אם אין לה מוצר להציג וגם אם עדיין אין לה לקוחות. במידה והחברה לא מצליחה להרים את המיזם ולייצר הכנסות היא אינה צריכה להחזיר את כספי המענק. וחשוב יותר – המדינה אינה לוקחת שום נתח מהחברה. אחזקות המייסדים לא משתנות  ולא מתדלדלות בעקבות קבלת המענק. אומנם הדרך עד לקבלת המענק כרוכה בתהליך של כתיבת בקשה רהוטה ומשכנעת בהתאם לבקשת הקרן והעמדת תקציב מנומק היטב עבור המיזם,  אך זה שווה את המאמץ מאחר שבסופו מתקבל המימון הנחשק המאפשר לצאת ממצב הקיפאון והמרדף אחר משקיעים  ולקדם את הרעיון החדשני.

רבים אינם מודעים לקיומה של אופציית המענקים הממשלתיים שסייעה לחברות רבות לצלוח את שלבי הפיתוח הראשוניים. אנו ממליצים לקחת בחשבון את המענקים הללו כאשר מתחילים בתהליך של גיוס כספים למימון הרעיונות שאולי יום אחד ישנו את עולמנו.

ובהקשר הזה,

אנחנו שמחים לבשר לכם על פעילות חדשה שלנו שנועדה לסייע לכם בגיוס כספים עבור החברות שלכם דרך קרנות המענקים הללו.

NDF מסייעת לחברות בגיוס מענקים מגופים ממשלתיים (כגון :האיחוד האירופאי, הרשות לחדשנות, קרנות דו-לאומיות ועוד).

הקמנו את NDF (www.NonDilutiveFunding.com ) כדי לקדם פרויקטים חדשניים במטרה להפוך אותם למוצרים ושירותים מצליחים.

 

תוכנית עסקית עבור מסלול משרד הכלכלה

אחד השימושים השכיחים ביותר לשימוש בתוכנית עסקית הוא תוכנית הנכתבת למטרת קבלת סיוע ממשרד הכלכלה . משרד הכלכלה מציע מסלולי סיוע[1] רבים ומגוונים, להלן העיקריים שבהם:

  • עידוד השקעות הון ויזמות כלכלית – המסלולים מושתתים על חוק עידוד להשקעות הון. החוק נועד לעודד השקעות הון ויזמות כלכלית באזורי פיתוח;
  • מסלולי תעסוקה – מטרתם לסייע בקליטת עובדים חדשים במגוון מסלולים מנהליים;
  • מסלולים ירוקים – מענקים והטבות לפרויקטים המסייעים להפחתת פליטת גזי חממה, להתייעלות אנרגטית ולחיבור למערכת חלוקת גז טבעי;
  • מסלולים מיוחדים – סיוע לבנייה, הפקת סרטים, התקפות סייבר ותחרות בשווקים מקומיים -.

כמו כן, ישנם מסלולים נוספים של משרד התעשייה תחת מנהל אזורי תעשייה.

כתיבת תוכנית עסקית לאחד ממסלולים אלו, דורשת מספר בדיקות מקדימות:

  • בדיקת מטרת המסלול – האם היא תואמת את ההשקעות אותן החברה צפויה לבצע. למשל: במסלול מענקים הדגש הוא על השקעות הון בציוד. במידה והחברה מעוניינת להחליף חלק מהציוד בציוד קיים – ההשקעה אינה תואמת את המסלול.
  • עמידה בתנאי סף – למרבית המסלולים של משרד הכלכלה ישנה הוראת מנכ"ל או חוק עליו מושתת המסלול. באתר משרד הכלכלה ניתן לבדוק את תנאי הסף של כל מסלול. לפני שניגשים יש לבדוק האם החברה עומדת בתנאי הסף של המסלול.

למשל:

  • מסלול להגדלת הפריון (הוראת מנכ"ל 4.44) הוא מסלול המסייע לתעשייה בהעלאת פריון העבודה בענפים השונים. על מנת לעמוד בתנאי הסף על המפעל להיות ממוקם באזורי עדיפות לאומית. כמו כן, המסלול דורש יועץ מלווה/אנשי מקצוע מתוך החברה בעלי ניסיון רלוונטי אשר מפורט בנוהל של אותו מסלול.
  • מסלולי תעסוקה – מסלולי תעסוקה בד"כ מתמקדים באוכלוסיות ששיעור השתתפותן בשוק התעסוקה נמוך או בעובדים אשר מגוריהם ממוקמים באזורי פיתוח.

בעת כתיבת התוכנית העסקית חשוב לשמור על כתיבה עניינית ולכלול את הפרטים הבאים:

  • המצב הקיים של העסק
    • מתי העסק התחיל את פעילותו העסקית;
    • תחומי הפעילות של העסק – במידה וישנם מספר תחומי פעילות רצוי לציין התפלגות הכנסות;
    • במידה וישנם מספר אתרי פעילות רצוי לציין זאת. כמו כן, יש לציין אילו השקעות יבוצעו בכל אתר;
    • לקוחות עיקריים של החברה;
    • הענף בו פועלת החברה – גודל הענף ומתחרים בולטים.
    • רקע על אנשי המפתח של החברה (בעלים, מנכ"ל, סמנכ"ל כספים, מנהל תפעול).
    • חברות קשורות – תיאור תמציתי המתאר את הפעילות של החברה ואת הקשר בין החברות.
  • פירוט של ההשקעות הצפויות (בהתאם למסלול אליו ניגשת החברה)
    • השקעות הוניות בציוד
      1. במידה ומדובר בחברה שעיקר פעילותה היא פעילות ייצורית יש לפרט את ההשקעות בציוד אותן היא מתעתדת לבצע – שלבי תהליך הייצור הנוכחי, כיצד ההשקעה משפיעה על תהליך הייצור הקיים (מבחינת כמות עובדים וכושר ייצור), כיצד זאת תתרום להכנסות של העסק.
      2. כאשר חברה מעוניינת להכניס קו ייצור בתחום פעילות חדש – יש להציג ניתוח כלכלי המפרט מדוע החברה בוחרת להיכנס לתחום זה. על הניתוח הכלכלי לכלול סקירת שוק קצרה ותמצית הכוללת סימוכין, הכנסות צפויות (כולל הנחות).
    • תחזית כלכלית הכוללת הנחות מפורטות
      1. הכנסות – התפלגות מוצרים/שירות ומחיר מכירה של כל מוצר/שירות.
      2. הוצאות-
        1. עובדים – פירוט עובדים לפי מחלקות ועלויות שכר צפויות;
        2. עלויות חרושת וקניות;
        3. הוצאות שיווק ומכירה;
        4. הוצאות מימון ופחת.

במידה ומדובר בפעילות חדשה, רצוי להשוות לנתונים של חברות קיימות.

  • השקעות לשיפור המצוינות התפעולית – השקעות עבור שיפור תהליכי ניהול, תכנון, מדידה ובקרה.
  • שדרוג והשבחה של ההון האנושי –על ידי השקעה בהדרכות עבור עובדי החברה על תפעול ציוד ומערכות מתקדמות.
  • תוכנית מימון המתייחסת להיקף השקעות שהוצגו- היקף ההון העצמי שיושקע על ידי החברה/הבעלים של החברה (כולל אסמכתאות)
  • התייחסות לרגולציה בתחום ופירוט הפעולות שהחברה מבצעת על מנת לעמוד בהתאם לרגולציה.
  • רצוי לציין אם לחברה ישנו תקן ISO או תקנים נוספים הרלוונטיים לתחום הפעילות של החברה.

לסכום, תוכנית עסקית הנכתבת למטרת קבלת מענק שונה בתוכנה ובמבנה שלה מתוכנית עסקית למטרת גיוס הון ממשקיעים פרטיים, תמורת מניות. וכפי שכבר כתבנו בעבר, תוכנית עסקית טובה נכתבת בכפוף למטרות אשר לשמן היא נכתבה.

בהצלחה 😊

[1] על בסיס: אתר משרד הרשות להשקעות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה: פירוט מסלולי סיוע