ארכיון לשנה : 2017

קשת ורשת נלחמות ביניהן מי תיתפס בעינינו, הצופים, כ"ערוץ 2 החדש". לא במקרה הלוגו החדש של שתי הזכייניות מתכתב כל כך חזק עם הלוגו של ערוץ 2. למה זה עד כדי כך חשוב? למה להיתפס רק כערוץ קשת באפיק 12 או כערוץ רשת באפיק 13 מרגיש עבורן הרבה פחות נחשק? ולמה ערוץ 10 חווה את השינוי הזה בצורה קצת אחרת?

השאלות הללו דומות מאוד לשאלות עסקיות אחרות שיזמים, בעלי עסקים ויועצים עסקיים ושיווקיים שמגיעים אלינו לכתוב תכנית עסקית מתחבטים בהן. למשל, מה מפריד בין רעיון חדשני ואפילו ביצוע מצוין לבין עסק מצליח ומשגשג? איך זה שלא כל כך נדיר לראות בית עסק שומם ומקרטע שבצמוד אליו עסק אחר, המתעסק באותו תחום בדיוק, והוא הומה בלקוחות ומבקרים?

התשובה נעוצה בכך שמיזם מוצלח, רעיון חדשני או טכנולוגיה מתקדמת ואיכותית אמנם חיוניים במקרים רבים אך לרוב הם לא מספיקים כדי להפיח בעסק חיים ובעיקר לקוחות. קשת ורשת יודעות היטב שמותג ערוץ 2 מושרש כל כך בתרבות הישראלית, עד שהישענות עליו והידמות לו רק תועיל להן, הרבה יותר מפיתוח מותג עצמאי ונבדל, ובשלבים הראשונים ייתכן שאף יותר מאשר מקוריות התוכן המשודר. מותג ערוץ 2 נושא מסרים שאנחנו כבר מכירים ומזדהים עמם, אנשים נוטים להרגיש בנח עם הערוץ ה"ישראלי", ושתי הזכייניות יודעות שמוטב להן להזדהות עם המוכר והברור על מנת לזכות בזפזופ נכון בשלט. לא במקרה דווקא אפיק "12" בשלט נרכש בסכום של למעלה מ-25 מיליון ₪.

הנושאים האלה קשורים כולם לאסטרטגיה השיווקית של כל עסק, זו נקבעת בין השאר כחלק בלתי נפרד מהתכנית העסקית.

אסטרטגיה שיווקית נוגעת בשאלות אודות היחסים שבין העסק ללקוחותיו, וגם, איך הופכים "אנשים" ל"לקוחות". על מנת להפוך את המוצר או השירות לאטרקטיבי עבור קהל היעד שלכם, חשוב לפנות אליו נכון. חשוב לדבר בשפה של קהל היעד. להיות ברור, נגיש, ממוקד ועם זאת מסקרן ומושך עבורו. כדי לעשות זאת נכון, יש להיות חדים ולהבין מי אתם, וחשוב לא פחות, להיות חדים באופן בו מתקשרים את התשובה לשאלה הזאת.

לעשות את זה נכון כולל בניית תכנית פעולה שיווקית – אסטרטגיה שיווקית – שתענה הן על השאלות המהותיות והן על המעשיות. מי קהל היעד, איך מציגים את עצמינו בפניו, איך מדברים עמו, איך נראים אטרקטיביים כלפיו. כאן נכנסים האלמנטים האסטרטגיים של בידול, מיצוב ומיתוג. מה ההבדל?

מיצוב – מיצוב הוא האופן בו הלקוחות תופסים את המותג, את העסק. מדובר במאפיינים ובאווירה הרגשית סביב המוצר או השירות, כפי שנתפסים ברמה הפסיכולוגית על ידי הצרכן. מהן הקטגוריות הקוגניטיביות והרגשיות אליהן משויך המוצר או השירות. למשל, עסק יכול להיתפס כחדשני או מסורתי, ידידותי לסביבה או דווקא חברתי, יוקרתי או עממי, יצירתי או סולידי, מתוחכם או פשוט, ועוד ועוד ועוד. חשוב להקדיש מחשבה לשאלה הזו, ולהבין איך היינו רוצים להיתפס בעיני לקוחותינו. בהמשך, זה יכתיב את המסרים אותם נבחר לשדר ואת האמצעים בהם ננקוט לשם כך.

מיתוג – מיתוג הוא מעשי יותר מהמיצוב ובעל ביטויים מוחשיים יותר. המיתוג כולל בחירת שם, לוגו, מאפיינים חזותיים לעסק. בעוד המיצוב הוא רחב יותר בהיבטים התפיסתיים שנוגע בהם, המיתוג הוא הדרך לבטא זאת. המיצוב עונה על השאלה "מי אתה" והמיתוג למעשה עוזר לתקשר את התשובה לשאלה זו.

בידול – הבידול מאפיין את העסק לעומת המתחרים ונשען לרוב על היתרונות היחסיים והייחודיים שיש למוצר על פני המתחרים. אפיון הבידול תורם גם לבהירות סביב מאפייני העסק אותם יש להדגיש כלפי הלקוחות בתהליכי השיווק. הבידול הנכון יגרום ללקוחות הפוטנציאלים לבחור דווקא בעסק הזה ולא באחרים. בידול יכול להתאפיין בשירות נרחב או איכותי יותר, בתמחור, במיקום גיאוגרפי, בפנייה לקבוצה מוגדרת של לקוחות פוטנציאלים, בסוג חומרי הגלם בהם נעשה שימוש, ולמעשה במענה לכל אחת מהשאלות שמכתיבות את המיצוב ומבדילות את העסק ממתחריו.

בעת הכנת או קריאת תכנית עסקית, רבים נוטים להתמקד בהיבטים הקשיחים יותר שלה, כלומר כל הכרוך בפן הפיננסי שכן הוא מגובה במספרים ברורים, שחור על גבי לבן, מהם קל להבין את "השורה התחתונה", לגזור מסקנות ולחוש ש"הבנו" את העסק. גישה זו היא לרוב מוטעית וחסרה. להבין כמה ומתי זה לא מספיק על מנת לממש את היעדים הכמותיים הללו. ישנה חשיבות עליונה להבנת הסביבה העסקית הדינמית של המיזם, ובכלל זאת מיהם הלקוחות, מה הצורך שלהם ואיזו שפה מתאימה להם, וכן מיהם המתחרים, כיצד פועלים וכיצד מתקשרים הם עם לקוחותיהם. ההיבט האסטרטגי ה"רך" הזה, ה-soft side של התכנית העסקית, הוא ההיבט האיכותני שמבדל בין עסק למתחריו וגורם לכך שדווקא בעסק הזה מבקרים ובצמוד אליו לא.

לסיכום, ככל תחום אסטרטגי, נושא השיווק בכללותו ונושאי המיצוב-מיתוג-בידול בפרט מהווים תחום חמקמק שכדאי מאוד להקדיש אליו תשומת לב, זמן ומחשבה (ואם זה לא הצד החזק שלכם, מומלץ מאוד להיעזר בבעלי מקצוע בתחום). חשיבה והתכווננות על התחומים האסטרטגיים השיווקיים חשובה בשלביו הראשונים של המיזם, מהרעיון, דרך גיבוש התכנית העסקית והחדירה לשוק, כמו גם באופן שוטף בניהול העסק, ומובן שבעת תהליכי שינוי מהותיים כמו פיצול ערוץ. מה שבטוח, לא כדאי להיות העסק או המיזם האיכותי והחדשני, שאיש לא מבין.

החלטת ללכת להצגה ושילמת 200 ש"ח על הכרטיס. עם הגעתך לכניסה לתאטרון גילית שהכרטיס אבד לך. המקומות להצגה לא היו מסומנים, ואין לך אפשרות לקבל זיכוי על כספך.
האם תשלמ/י 1000 ש"ח תמורת כרטיס נוסף?

ככל הנראה, אתם ומרבית האוכלוסייה תחזרו מהתיאטרון כלעומת שבאתם בלי לצפות בהצגה. אובדן הכרטיס פירושו שלא תצפו בהצגה. השאלה הזו נהיית מעניינת יותר למחשבה כשקוראים אותה בניסוח מעט שונה:

החלטת ללכת להצגה מסוימת שמחיר הכרטיס בה 200 ש"ח. עם הגעתך לכניסה לתיאטרון גילית שאיבדת שטר של 200 ש"ח שהיה בארנקך.
האם עדיין תרכוש/י את הכרטיס תמורת 2000 ש"ח?

כעת, ככל הנראה אתם ו-88% מהאוכלוסייה תחליטו לרכוש כרטיס להצגה למרות אובדן הכסף.

שאלה זו היא אחת מיני רבות ממחקריהם של כהנמן וטברסקי, המדגימה עקרון מרכזי בתורת קבלת החלטות: למרות שהנתונים המספריים והעלויות הכוללות זהות, שיקולים רגשיים משפיעים על קבלת ההחלטות הכלכליות שלנו.

מסגור

הטיות מעין אלה משפיעות כאמור על אופן קבלת ההחלטות שלנו, בחיים הפרטיים כמו גם בזירה העסקית. אם לאחר עסקה לא מוצלחת נחשוב על הכסף שהצלחנו להציל ולא על מה שהפסדנו, נרגיש טוב יותר, לא משנה באילו סכומים מדובר. באופן דומה, אדם הזקוק לכסף ומחזיק בתיק המניות שלו שתי מניות יציבות ושוות ערך, אך אחת מהן בהפסד והשנייה ברווח לעומת המחיר בהן נרכשו, יעדיף למכור את זו שתפיק לו רווח יחסי גדול יותר לעומת מחיר הרכישה שלה (את זאת שנרכשה בזול וצברה רווח, לעומת זאת שנרכשה ביוקר ועומדת על הפסד). נשמע הגיוני, הרי נעדיף "לסגור חשבון" ברווח ולא בהפסד. אבל כחושבים על כך באופן רציונלי, יש לבחון דווקא את סיכויי ההצלחה העתידיים, ולא את גמר החשבון הנוכחי ביחס לעבר.

מדוע אם כן רבים נופלים לטעות זו? מפני שאנחנו נרתעים מהפסדים, ובייחוד ממימוש הפסדים פוטנציאלים, גם אם במבט כולל על תיק המניות נוכל לצאת במצב טוב יותר מהנוכחי בתרחיש אחר שבו שתי המניות תימכרנה בהפסד לעומת רכישתן. ברמה הפסיכולוגית נעדיף שלפחות חשבון אחד ייסגר ברווח.

יותר מכך, אנחנו לא רציונליים כמו שהינו רוצים לחשוב על עצמנו, אלא דווקא מועדים להטיות מגוונות. היכולת הקוגניטיבית והרגשית שלנו להכיל הפסד וכאב הינה מועטה ורגישה יותר ומגיבה חזק יותר לגירויים שווי ערך לעומת היכולת שלנו להכיל רווח ואושר – לאלה נגיב חלש יותר (גם מבחינה נוירולוגית, מדובר במנגנונים ואזורים מוחיים שונים ונפרדים הגורמים לנו לחוש רע מהפסד ולחוש טוב מרווח). למשל, בעוד שנשמח מאוד על זכייה בפרס של 500 ₪ בלוטו, נתרגז בעצמה גבוהה הרבה יותר לו נקבל דו"ח חניה על סך 500 ₪.

למה זה חשוב?

בעת תכנון וקבלת החלטות המשפיעות על העתיד, הן ברמה האסטרטגית והן ברמה הטקטית, קל לנו כאמור ליפול להטיות מחשבתיות שונות. בתור יזמים או בעלי עסקים, חשוב להיות ערים לכך על מנת שנשרת את טובת העסק ולא בטעות את טובתנו הרגשית, ועל חשבון ההצלחה העסקית. זו בדיוק ערכה של תכנית עסקית טובה – תהליכי העבודה מאפשרים לנו לבחון תרחישים ומשתנים שונים, לבחון את האפשרויות העומדות בפנינו ואת הצעדים שניתן לנקוט בכדי להגשימן, וכל זאת בסביבה בטוחה, שקולה, ונקיה משיקולים זרים להצלחה העסקית. בסיומו של תהליך, בידנו מפת דרכים ברורה המפשטת את אופן קבלת ההחלטות ומבהירה את מערכת השיקולים שלנו.

עלות שקועה

באוגוסט האחרון הופיעה בישראל הזמרת סיה, בעלות כרטיס שנעה בין 300-800 ₪. הביקורות והטוקבקים לאחר ההופעה זעמו על ה"זלזול בקהל". מדוע אם כן, למרות כל הביקורות השליליות, האמפי נותר מלא עד סוף ההופעה? בדיוק מאותה סיבה שקשה לנו להחליט על שינוי קריירה לאחר שהשקענו שנים בתחום ובנינו מוניטין, או על שינוי תחום לימודים באמצע התואר למרות הבנה שאינו נכון לנו, או משיכת ידינו מפרויקט או מיזם שהוכיח עצמו כלא רווחי. לאחר שהשקענו מרץ רב וכסף רב, קשה לנו מאוד לסגת ממשהו, גם אם מוכיח עצמו כלא נכון. במילים אחרות, למרות שמדובר בעלות שקועה, שאינה רלוונטית כלל לסיכויי ההצלחה העתידיים, היא מהווה שיקול מרכזי בעת קבלת החלטות.

שערו את גודל המחיר שישלם משקיע או יזם שאינו מוכן לראות את המציאות המשתנה, דובק בקונספציות מן העבר וממשיך בדרך המובילה להפסד רק על מנת להצדיק את השקעות העבר. זו אחת הסיבות להתוויית אבני דרך בתהליך כתיבת תכנית עסקית בדרך אל מימוש המיזם שלנו, והחשיבות של בחינה אובייקטיבית של עמידה ביעדים שהוגדרו מראש ובזמנים שהוגדרו מראש.

הפקת לקחים

כשמדובר בנושא הקרוב לליבנו, כמו למשל מימוש המיזם שתמיד חלמנו עליו, קשה לנו להישאר אובייקטיבים, רציונליים, שכלתניים. אנחנו נופלים מהר להטיות מחשבתיות בלי לדעת על קיומן. לכן, כשמדובר על החלטות עסקיות, פיננסיות, או אחרות בעלות ערך כמית ומדיד, כדאי שנחשוב פעמיים על האופן שבו אנו חושבים. לא רק שעלינו לתכנן צעדינו מראש בתהליך סדור, שיטתי ומקיף, עלינו גם לתקף את תפיסותינו. נסו להרחיק את השאלה מעצמכם, לשייך את הסוגיה למכר אחר, ולתהות מה היה עליו לעשות לו עמד בנעליכם. נסו לסובב את השאלה בדרכים שונות, לנסחה במונחים חיוביים וגם שליליים, ולנסות להבין מה חלקו של הרגש בעמדתכם המתגבשת. נסו גם להפריד את העבר מהווה ומהעתיד בעת קבלת החלטות אודות השקעות או פעילויות עסקיות אחרות. כמובן שאין הכוונה להימנע משיעורי העבר, אלא לנתח מהם האירועים הרלוונטים ומה אינו רלוונטי לסוגיה.

כתיבת תוכנית עסקית לחברת סטארט אפ (הזנק) הפכה בשנים האחרונות לתנאי הכרחי להצלחה במשימת גיוס ההשקעה הכל-כך מורכבת.  מעבר לרצון לשקף את פוטנציאל התשואה שביוזמה העסקית, כתיבת של תוכנית עסקית "מאלצת" את היזמים לבחון את כל הקונספט העסקי במשקפיים מחמירים, אלו משקפי המשקיע. המשקיע מצדו לא ישקיע ולו דולר אחד ובטח לא כמה מיליונים, מבלי להקדיש שעה מזמנו לקריאת מסמך של כ – 40 עמודים סה"כ.

האתגר בכתיבת תוכנית עסקית למטרת השקעה הוא רב מכפי שרבים חושבים; מצד אחד ישנו רצון טבעי ליפות המציאות, להציג תמונה ורודה וסקסית שתזמין כמה שיותר משקיעים להשקיע את כספם, מצד שני חשוב לשמור על היושרה ולא להפריז במצגי שווא שיביאו לבסוף לאובדן ההשקעה.

אז הנה כמה כללים חשובים:

1. ההזדמנות העסקית – אם המשקיע הוא מהתחום, הוא כבר ידע מה הפוטנציאל הגלום בסטארט-אפ שלכם, אם הוא לא והוא למעשה משקיע פיננסי בלבד המחפש תשואה, יש לתת דגש על מתן רקע רחב על השוק והענף, על המתחרים ועל הסביבה העסקית. המטרה – לצמצמם אם החששות המלווים השקעה של מאות אלפי דולרים, לעתים כמה מיליונים בעולם תוכן לא מוכר.
2. תיאור שלכם, היזמים – בסוף, הכול אישי. לפרק בו אתם מתארים את יכולותיכם חשיבות קריטית. יש להדגיש הצלחות אבל לא להתבייש גם בכישלונות, לפרט את ניסיונכם בתחום ואת תפיסת עולמכם.
3. מה עשיתם עד היום – בחלק זה יש להדגיש בפני המשקיע מה השגתם עד היום או במילים אחרות מה הם הנכסים שלכם. את ההשקעה יש לחלק להשקעה בכסף ובזמן עבודה. קחו בחשבון שעל השקעה בכסף תדרשו להציג אסמכתאות (חשבוניות).
4. אבני דרך (לוח גנט) – קחו מקדמי ביטחון, כי פסימיסט הוא בד"כ אופטימיסט עם ניסיון… בכל הקשור להשלמת פיתוח וה – GO TO MARKET, מקדמי הביטחון דרמטיים ביותר במיוחד כאשר מדובר בפיתוח ב outsourcing ובטח כאשר זה נעשה מעבר לים, בד"כ במדינות מתפתחות.
5. תחזית הכנסות – כמו בתוכנית שלכם גם ההשקעה שתקבלו תתבצע לפי עמידה ביעדים, ביניהם הכנסות. מה זה אומר בעצם? המשמעות לכך היא שאם תקבעו יעדי הכנסות גבוהים מדי בעת כתיבת התוכנית העסקית, קרוב לוודאי שלא תעמדו בהם, ומה יקרה אז אתם שואלים…? ההשקעה עשויה להיעצר לגמרי.
6. תמהיל הוצאות – מוקש נוסף שחשוב לתת עליו את הדעת, ישנן שתי גישות מרכזיות; הראשונה בוא נבנה את נבחרת החלומות שלנו, לא נחסוך בכלום והכול בידיעה שהמשקיע כבר יקצץ אותנו; משרדים? אתם לא צריכים תשבו אצלי, CTO? מיותר בשלב זה, נעזר בחברה חיצונית, תקציבי שיווק? בואו נבין קודם כל שיש לנו שוק ורק לאחר מכן נשקיע ב online marketing. הגישה השנייה והמנוגדת יש לומר היא גישת הגראג' אשר בסיסה הוא לבנות תקציב מצומצם ומינימליסטי אשר לא יעלה את ההשקעה בצורה דרמטית.
7. שכר עבודה יזמים – האם לתקצב או לא? התשובה היא תמיד כן, יש אלטרנטיבה לזמן אותו אתם משקיעים בסטארט אפ שלכם, יחד עם זאת לא צריך להגזים…מה זה אומר? תמחרו את עצמכם בכ – 25% פחות מכמה שהשוק מעריך עובדים ברמתכם, ככה תוכלו תמיד לומר כי תמחרתם עצמכם ב -under וזה למעשה הסיכון שאתם לוקחים. יש לקחת בחשבון שיהיו משקיעים אשר יבקשו מכם למשוך פחות, או לא למשוך בכלל שכר למשך תקופה מסוימת, עצתנו, תהיו פרגמטיים ונסו להגיע לעמק השווה מבלי להפיל את ההשקעה.
8. חלוקת מניות – המוקש הגדול ביותר במו"מ עם משקיע, גם הוא דרך אגב מקבל ביטוי בתוכנית העסקית בדרך כלל בחלק הערכת השווי. מטרת הערכת השווי הינה לקבוע מה אחוז המניות אשר יוקצה למשקיע תמורת השקעתו, הערכת השווי מתבצעת לרב על סמך מודל ה – DCF  ומודל הצמיחה של גורדון, לעתים לחברות טכנולוגיה קיימות מתודולוגיות אחרות להערכת שווין, אלו מתבססות בין השאר על מספר משתמשים, שווי משתמש וכד'. גם פה, הערכת השווי מהווה בסיס ראשוני לקביעת החלוקה, אין להתעקש על השווי שהתקבל בתוכנית העסקית וחשוב להיות מעשי, ומה זה אומר מעשי? סביר שמשקיע יבקש יותר מ – 50% אם אתם רק בשלב ההתחלתי של המיזם, אפילו לפני פתוח והשקעתו שלו מסתכמת בכמה מליוני דולרים…
9. הגדרת תפקידים וחלוקת תפקידים – אם המשקיע הינו משקיע פעיל/אסטרטגי ולא רק משקיע פיננסי, יש לקבוע הגדרת תפקידים, זו נעשית גם כן במסגרת הכנת תוכנית עסקית, חשוב לתת ביטוי להגדרת תפקידים זו גם במסגרת הסכם מייסדים/שותפים.

כאשר כותבים תוכנית עסקית לצורך גיוס משקיעים, יש להבין תחילה מיהו המשקיע, כלל שיהיו לכם יותר פרטים עליו, כך תוכלו להתאים את התוכנית העסקית ספציפית אליו ולהדגיש חלקים אשר יצרו חיבור רגשי בינו לבין המיזם שלכם.

תשובות לשאלות נפוצות:

האם תוכנית עסקית תסייע לי בגיוס משקיע?
אכן כן, זו מטרתה העיקרית, להציג בפני משקיע את צרכי ההשקעה הדרושים להקמת המיזם, את גובה ההשקעה, את תקופת ההחזר על ההשקעה ואת התשואה על ההון.

האם תוכנית עסקית תסייע לי בהצלחת המיזם?
תוכנית עסקית מקצועית תסייע להגדיל את סיכוי הצלחת המיזם היא תצמצם את הסיכון ותעלה את הסיכוי ליוזמה עסקית קיימת או חדשה.

איזה חברה תתאים לבניית התוכנית העסקית שלי?
כדי להכין תוכנית עסקית מקצועית דרושה יכולת גבוהה באסוף נתונים על השוק בו בכוונתך לפעול, יכולת חשיבה אסטרטגית ורקע פיננסי.

מה הם החלקים העיקריים בתוכנית העסקית?
התוכנית מורכבת משני חלקים עיקריים; ה soft side הכולל ניתוח אסטרטגי מפורט והחלק של המספרים אשר כולל תחזית פיננסית מפורטת – דוח רווח והפסד ותזרים מזומנים.

האם מבנה התוכנית העסקית הינו זהה בכל המקרים?
ישנו מבנה אחיד, יחד עם זאת דרושות התאמות הקשורות למטרות לשמן נכתבה התוכנית ולעולם התוכן. תוכנית עסקית טובה נכתבת בהתאם לנסיבות כתיבתה.

מה מחפשות קרנות הון סיכון?

• יזמים איכותיים – חלק משמעותי מההחלטה האם להשקיע במיזם זה או אחר, מושפעת מהערכת מנהלי הקרן לגבי יכולות היזם. חשוב לקרן להאמין ביזמים, לראות שישנה הבנה של השוק, חזון ויכולות, צוות איכותי המורכב ממספר מומחים ומכישורי מגוונים עדיך בהרבה על צוות המורכב מקבוצת מפתחים בלבד.
• צורך אמיתי – חשוב שיהיה צורך מהותי של הלקוח ושהפתרון המוצע יהיה רלוונטי. בהקשר זה, כפי שצוין לעיל, קרנות הון סיכון משקיעות בדרך כלל החל משלב ה- Early Stage.
• שוק משמעותי –חשוב לקרן להיכנס לשוק בשלבי הצמיחה, לא בהתחלה ולא בשיא, כאשר ישנם מתחרים, אך לא גדולים מדי.
• הוצאה לפועל – חשוב לקרן לוודא שהיזמים יודעים גם להוציא לפועל ולא רק לפתח.
• חסם תחרותי – חשוב שלמיזם יהיו חסמים חזקים למשל, פטנט / יידע ייחודי / ראשוניות בתחום ותוכנית לבניית חסמים תחרותיים.
• מודל עסקי המגובה בתוכנית עסקית ברורה והגיונית לצמיחה יחד עם מודל מימוש הגיוני ומתאים

מה הערך המוסף של קרנות הון סיכון?

לקרנות הון סיכון יתרונות שונים, חשוב לציין שהן אינן מנהלות את החברה אך הן בעלות ערכים נוספים ויכולת לסייע ליזמים בתחומים שונים:

• פיתוח עסקי תוך הרחבת הקשרים האסטרטגיים של החברה
• מציאת כוח אדם לתפקידי המפתח
• גיוסי המשך – מציאת משקיעים נוספים
• ייעוץ – לקרן ידע וניסיון
• פיקוח על החברה
• ניסיון רב בתעשיות שונות – הענקת מוניטין השווה כסף, מאפשר פתיחת דלתות והנפקה / מכירה במחיר גבוה

מה חשוב לבדוק?
יחד עם כל היתרונות הללו ישנם לא מעט מרכיבים חשובים שעל היזם לבדוק בעצמו על מנת להגדיל סיכויי הצלחתו:

• השקעות והצלחות קודמות – יש לוודא שלקרן הצלחות קודמות בתחום הרלוונטי, ככל שישנן יותר הצלחות כך הערך של הקרן ליזם גדל
• תחומי ושלבי ההשקעה – לכל קרן התמחות בתחומים ושלבים שונים של המיזם
• כישורים – האם באמת מנהלי הקרן מבינים את השוק ויש להם יכולת לספק ערך מוסף?
• כימיה אישית – חשוב לוודא שמבחינה אישית / סגנון נוכל לעבוד עם קרן זו או אחרת
• קשרים – האם מנהלי הקרן מקושרים בתחום שלנו? האם יש לקרן קשרים אסטרטגיים עם חברות החשובות לנו
• טווח השקעה – מה הטווח המתוכנן של הקרן?
• תנאי עסקה וטווח זמן לקבלת החלטות
• וגם…כמה מניות נשארות לנו בסוף הדרך…בהצלחה!